חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 10 • קולנוע "אמפיתיאטרון" ("אמפי")

פרק 10 • קולנוע "אמפיתיאטרון" • איור: ד"ר דוד בר און
פרק 10 • קולנוע "אמפיתיאטרון" • איור: ד"ר דוד בר און

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

אלבום בתי הקולנוע - הצטרף לפרויקט מימון המונים

קח חלק בהוצאת אלבום "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה", והבטח לעצמך עותק של האלבום המתעד את כל 35 בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה מאז 1919, והמכיל טקסטים, תצלומים, מפות, מסמכים ואת האיורים המרהיבים של ד"ר דוד בר און. לתמיכה בפרויקט, אנא הקש על הקישור שלמטה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

תחילתה של "הדר הכרמל"

קולנוע "אמפי" ("אמפיתיאטרון", בשמו המלא) הוקם ברחוב החלוץ 43. הקולנוע נבנה על ידי מועצת פועלי חיפה, וסיפורו משולב בהיסטוריה של הדר הכרמל.

אתר "אמפיתיאטרון" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר "אמפיתיאטרון" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

שנות ה-1920, שנות העלייה הרביעית, היו שנים של משבר כלכלי ואידיאולוגי ביישוב בארץ. העולים החדשים, כמו רבים אחרים מבני היישוב, לא מצאו עבודה. רבים נואשו ועזבו את הארץ, כולל קבוצה גדולה מגדוד העבודה שעזבה בחשאי לרוסיה.

בחיפה היה המצב חמור במיוחד. כשליש מכלל הפועלים עזבו את העיר בשל האבטלה העמוקה, ובהם מראשיה של תנועת הפועלים בחיפה.

ההסתדרות נחלצת לעזרה

נוצר צורך מיידי לדאוג לאספקת תשתית לפעילות תרבותית, לתמיכה כלכלית ולאספקת מקומות עבודה לציבור הנואש.

ההסתדרות כבר הפעילה מיזמים כאלה ("מטבח הפועלים"), וכעת, בהיעדר גורמים אחרים, נרתמה להרחיב את פעילותה.

ההסתדרות, ובפועל מועצת פועלי חיפה, הוציאה לדרך שלושה פרויקטים של מבנים מרכזיים: "ביתנו" ברחוב ירושלים, ו"בית הפועלים" ו"אמפיתיאטרון" ברחוב החלוץ . כל הפרויקטים התבססו על עבודה עברית.

"אמפיתיאטרון" גבל ב"בית הפועלים", והוא השתרע על המורד בין רחוב החלוץ לרחוב סירקין. שני המבנים תוכננו על ידי האדריכל יוחנן רטנר.

הקרקע הוקצתה לבניה כבר ב־ 1923, בעקבות החלטה של ועד הדר הכרמל, והמשבר האיץ את יישום הבניה.

"הצפון" 26.11.1923 • הקמת בית הפועלים • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
"הצפון" 26.11.1923 • הקמת בית הפועלים • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל

בשנת 1926, לאחר פתיחת בית החרושת למלט "נשר", השיג ועד הדר הכרמל את אישור הבריטים לצפות את המבנים בטיח, במקום באבן. הדבר אפשר להתנתק מהתלות בערבים שהחזיקו את המונופול על החציבה ועבודות האבן, ולעבור ל"עבודה עברית".

הפרויקטים אכן סיפקו עבודה למספר רב של פועלים, ואחר כך היו למקום מפגש ופעילות קהילתית. פעילות זאת נגעה בכל תחומי החיים, ממטבח פועלים, ועד מפגשים לצורך פעילויות תרבות, הרצאות וכנסים.

"אמפי" בבנייה, 1926 • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה
"אמפי" בבנייה, 1926 • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה
חנוכת בית הפועלים, 1927 • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
חנוכת בית הפועלים, 1927 • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה

"בית הפועלים" ו"אמפיתיאטרון" שלצידו, הצטרפו לטכניון ולביה"ס הריאלי כמבנים הדומיננטיים בהדר הכרמל, והפכו את רחוב החלוץ לעורק החיים של השכונה המרכזית של התקופה. "בית הפועלים" הכיל את משרדי מועצת הפועלים, והיו בו גם ספרייה, חדר קריאה ומועדון "הנוער העובד". שכן בו גם גן לילדי אימהות עובדות וכמובן, "מטבח הפועלים", שסיפק ארוחות זולות.

"ביתנו" שימש להרצאות, כנסים ואירועי תרבות, ו"אמפיתיאטרון" יועד לאירועים המוניים.

הפתיחה

"אמפיתיאטרון" נפתח בחגיגות האחד במאי 1927, שהתקיימו בו גם בשנים לאחר מכן.

עצרת ה-1 במאי ב"אמפי" • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
עצרת ה-1 במאי ב"אמפי" • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
עצרת ה-1 במאי 1935 ב"אמפי" • צילום: פנחס שובר • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה
עצרת ה-1 במאי 1935 ב"אמפי" • צילום: פנחס שובר • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה

קולנוע פתוח

האולם התחיל את דרכו כאמפיתיאטרון פתוח, עם ספסלי אבן, אך העבודות בו נמשכו.

בשנים הבאות שופרו בהתמדה האמפיתיאטרון ובית הפועלים, וב-1929 חוברו כיסאות עץ לספסלי האבן.

"אמפיתיאטרון" הפתוח  • אוסף עמנואל יפה • ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי • יד יצחק בן צבי
"אמפיתיאטרון" הפתוח • אוסף עמנואל יפה • ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי • יד יצחק בן צבי

כבר ב- 1929, התחיל "אמפיתיאטרון" להקרין סרטי ראינוע.

הסרט "ארצנו" 1929 • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
הסרט "ארצנו" (1929) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

ב-1931 החל המקום לפעול כקולנוע, והושכר למחצית השבוע לחברה שהפעילה אותו. במקביל, אירח הקולנוע גם הצגות תיאטרון.

קולנוע "אמפי" • סרטים בשנות ה-30 • אוסף העיתונות ההיסטורי, הספריה הלאומית, ירושלים, מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה" / אוסף עיתון "דבר"
קולנוע "אמפי" • סרטים בשנות ה-1930 • אוסף העיתונות ההיסטורי, הספריה הלאומית, ירושלים, מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה / אוסף עיתון "דבר"
כרטיס להצגת תיאטרון "המטאטא" ב"אמפי" (1931) • מאוסף הדי אור
כרטיס להצגת תיאטרון "המטאטא" ב"אמפי" (1931) • מאוסף הדי אור

מלחמה

דרישות ההאפלה של מלחמת העולם השנייה דרשו גג וקירות. הבהקי ההקרנה היוו סיכון בטחוני לכל העיר, וב-1942 הפך האמפיתיאטרון הפתוח לאולם קולנוע ומופעים סגור.

חלק מן הסרטים שהוקרנו בשנות מלחמת העולם השנייה, עסקו בנושאים הקשורים למלחמה עצמה.

סרטים ב"אמפי" 1943-4 •  אוסף העיתונות ההיסטורי הספריה הלאומית ירושלים •  מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה / אוסף עיתון "דבר"
סרטים ב"אמפי" 1943-4 • אוסף העיתונות ההיסטורי הספריה הלאומית ירושלים • מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה / אוסף עיתון "דבר"

ספרטה בחיפה

בתי קולנוע אחרים פינקו את קהל הצופים שלהם בכסאות מרופדים. לעומתם, שמר קולנוע "אמפי" על כסאות העץ המרובעים שלו. הכסאות היו פשוטים, אך הקולנוע פינק את צופיו במקומות אחרים.

המרווחים בין השורות היו גדולים למדי, ואיפשרו מיקום מרווח לרגלי הצופים.

גם מבנה האמפיתיאטרון של הקולנוע היטיב עם הצופים הצעירים. המדרון מנע הסתרה של המסך מצופים נמוכי קומה, והקל עליהם את הצפייה בסרט (כילדים, חווית ההליכה לקולנוע הייתה כרוכה תמיד באי ודאות. תמיד היה החשש שמישהו גבוה יתיישב בכיסא שלפניך, ואז תיאלץ להתפתל בכיסא כל הסרט, כדי לנסות ולראות מה קורה על המסך).

אולי כדי לרכך מעט את הרושם הספרטני, זכה מבנה האמפיתיאטרון\ההסתדרות להיות מעוטר ביצירה, פרי עבודתו של האמן מרדכי גומפל (2009 – 1912).

יצירתו של מרדכי גומפל בצידו של בניין "אמפי" • צילום: יורם כץ 2022
יצירתו של מרדכי גומפל בצידו של בניין "אמפי" • צילום: יורם כץ 2022
תור ל"אמפי" • צילום: ארצי וילהיים • באדיבות יעל וירון גרנות - אדריכלים
תור ל"אמפי" • צילום: ארצי וילהיים • באדיבות יעל וירון גרנות – אדריכלים

מחליפים ידיים

ב-1947, חכרה חברת "תיאטראות אורה ואמפיתיאטרון בעיימ", את הבנין ממפ"ח. החברה, סיימה לשפץ את "אורה" אחרי השריפה שעבר ב-1941, והתחילה להפעיל אותו מחדש. כעת, סגרה את "אמפי" למספר חודשים לצורך שיפוצים.

האולם נתן גם במה למופעים ולאירועים שונים.

כרטיס למסיבת חנוכה של ארגון חברי ההגנה 1949 • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
כרטיס למסיבת חנוכה של ארגון חברי ההגנה 1949 • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
מסיבת פורים באמפי (1950) • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
מסיבת פורים באמפי (1950) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית
תהלוכת ה-1 במאי 1953 עוברת ליד "אמפי" • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה
תהלוכת ה-1 במאי 1953 עוברת ליד "אמפי" • אוסף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה

הסרטים

ב-1954, התהדר הקולנוע בטכנולוגיה חדשה של הקרנה על מסך רחב.

סינמסקופ הייתה שיטת צילום והקרנת סרטים, שזכתה לפופולריות בין השנים 1953 ל-1967. השיטה הקטינה את שטח הפילם הנדרש (ללא קטע מפריד שחור בין התמונות), והגדילה את השטח המוקרן על מסך הקולנוע. שימוש בטכנולוגיה הזאת דרש צילום בציוד מיוחד והקרנה עם עדשות מיוחדות.

1954 - אמפי סינמסקופ
Cinemascope

בשנות ה-50 וה-60, חוה הקולנוע פריחה גדולה, כמו שאר בתי הקולנוע של חיפה.

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"אמפי":

  • אוגוסט 1931: "התרועה על הריינוס"
  • נובמבר 1934: "האהבה הגדולה" (גרמנית)
  • יולי 1946: "שדות ירוקים"
  • פברואר 1947: "אלילת המים" עם אסתר וויליאמס
  • אפריל 1947: "שגעונות זיגפילד"
  • אפריל 1954 – "גדוד שבעת הימים" – עם ג'ון פיין
  • אוקטובר 1955 – "פגישה בהונג קונג"
  • יוני 1961: "המיליונרית"
  • מאי 1965" "טופקאפי"
  • יוני 1965: "הגברת עם הקמליות"
  • דצמבר 1965: "גבעת הגברים"
  • יוני 1966: "האיש שלנו פלינט"
  • ינואר 1967: "מזימות בינלאומיות"
  • יולי 1967: "אנני אוקלי אשת לפידות"
  • אוגוסט 1967: "6 ימים לנצח"
  • נובמבר 1967: "שוד הרכבת הגדול באנגליה"
  • אפריל 1968: "שבועת הנקם של דוד לוינשטיין"
  • דצמבר 1968: "בנות בגיל המסוכן"
  • נובמבר 1973: "הדרקון" עם ברוס לי
  • ספטמבר 1974: "בוליט" עם סטיב מקווין
  • אוגוסט 1975: "קוראים לי טריניטי" עם טרנס היל ובאד ספנסר
  • מרץ 1976: "בשיני הכריש"
  • יולי 1977: "הכנופיה של באגסי מאלון"
  • ינואר 1984: "מ.א.ש"
כרטיס לקולנוע "אמפי"• שנות ה-1960 • אוסף יעקב וייס
כרטיס לקולנוע "אמפי"• שנות ה-1960 • אוסף יעקב וייס

ב-1960 שילם יעקב טננבוים, שזה עתה השלים את בניית קולנוע "תמר",  לחברת "תיאטראות אורה ואמפיתיאטרון בע"מ" 300,000 ל"י, תמורת ויתור על חכירת "אורה" ו"אמפי", והקים הנהלה משותפת לשלושת בתי הקולנוע.

קולנוע אמפיתיאטרון • איור: ד"ר דוד בראון
קולנוע אמפיתיאטרון • איור: ד"ר דוד בראון

הדעיכה

ב-1982, הושכר הקולנוע, יחד עם קולנוע "אורה", ל-20 שנה לחברת "פסל", ונוהל ע"י אבי פרבשטיין, אלא שהדעיכה הייתה מהירה, ובשנת 1987, נסגר הקולנוע.

 אחרי הסגירה, התגלע סכסוך עסקי ארוך בין חברת העובדים לשוכר, שהגיע עד לבית המשפט העליון, שם הוכרע הסכסוך ב-2003 (לטובת חברת העובדים), ע"י הרכב שופטים מעניין במיוחד שכלל את אהרון ברק, אליעזר ריבלין ואסתר חיות.

אתר "אמפי" (2011) • לוח המודעות עדיין קיים • צילום: איתמר רוטלוי
אתר "אמפי" (2011) • לוח המודעות עדיין קיים • צילום: איתמר רוטלוי

הקולנוע חזר לידי חברת העובדים, ובסופו של דבר נהרס, והפך לחניון עלוב למראה ברחוב סירקין.

אתר קולנוע" אמפי" מכיוון רחוב החלוץ, 2022 • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע" אמפי" מכיוון רחוב החלוץ, 2022 • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע" אמפי" מכיוון רחוב סירקין, 2022 • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע" אמפי" מכיוון רחוב סירקין, 2022 • צילום: יורם כץ

סתם מחשבה…

רחוב סירקין מתחיל לגלות סימני חיים.

כמה מסעדות אוירה נפתחו שם לאחרונה, וכבר יצרו שינוי גדול בתדמיתו של המקום המוזנח הזה, שינוי שיכול להקרין גם לאזורים אחרים של הדר הכרמל. אולי גם בניין שוק תלפיות יתחדש בימים שאחרי היובש הגדול שפוקד אותנו בחיפה.

ואולי, רק אולי… אולי יוקם שוב אמפיתיאטרון פתוח, שיהיה במה למופעים ופעילות תרבות לקהל הרחב בחודשים היבשים? חישבו מה זה יכול לעשות לרחוב ולשכונה.

סתם מחשבה…

אל הקוראים

אנחנו משתדלים להקפיד על כיבוד זכויות יוצרים. אם יש בידיכם מידע על יוצרי הכרזות והמסמכים וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

3 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
Elisha Attias
Elisha Attias
1 שנה לפני

אהבתי לקרוא את ההיסטוריה של אמפי עדתם עבודה טובה

מורה
מורה
1 שנה לפני

תודה . רשימה נהדרת . מזכירה את הצליל והריח שהיו למקום

יחיאל אורגל
יחיאל אורגל
1 שנה לפני

בחניון בסירקין עדיין ניתן לראות את הקיר האחורי של האולם ובו חלונות ההקרנה

באותו נושא...

3
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x