הקדמה
תודה לאיתמר רוטלוי, שלו חלק מרכזי בכתבה הזאת, ובתחקירים שאיפשרו אותה.
בתי הקולנוע החשובים של שנות ה-1930 היו "ארמון" ו"אורה", שנפתחו ב-1935.
אך לפני שהגיעו הענקים הללו לזירה, הוקמו עוד מספר בתי קולנוע בחיפה, בנוסף ל"עין דור" ו"אימפריאל" שנסקרו במאמרים קודמים.
באיזור רחוב יפו, בעיר התחתית, נוספו עוד שני בתי קולנוע פתוחים – "אביב" ו"גן העיר".
אך היה גם חידוש – הוקמו בתי הקולנוע הראשונים בהדר הכרמל. היו אלה "הרצליה", ברחוב הנביאים 26, ו"הדר" (אין קשר ל"הדר" שנפתח ברחוב קיבוץ גלויות ב-1948), בפינת הרחובות "הרצל" ובלפור".
היו אלה הסנוניות שבישרו את האביב של הדר הכרמל, ואת המספר הבלתי נתפס של בתי הקולנוע שפעלו בשכונה בשנים שלאחר מכן.
קולנוע "אביב"
קולנוע "אביב", שהוקם ב 1934, ניצב בדרך יפו 54, במקום בו עמד לפניו בשנות ה-1920 ראינוע "כרמל".
הקולנוע נפתח ב-1934, והיה קולנוע קייץ פתוח (לא מקורה), עם יותר מ-1000 מקומות ישיבה.
עיון בעיתוני התקופה, מלמד משהו על הסרטים שהוקרנו ב"אביב".
ביוני 1937 דיווח "דבר" כי קולנוע "אביב" החליף בעלים ועבר לידי "חברת הראינוע הערבית".
בשבת 12.06.1937 נפתח הקולנוע "א-נהאדא" במקומו של "אביב" כקולנוע ערבי.
למחרת דיווח "דבר" לקוראיו:
| פתיחת קולנוע בחיפה – להסתה בליל שבת היתה בחיפה פתיחת הקולנוע הערבי "נהדה" (מקודם: "אביב"). הקולנוע היה מלא. בין הקהל – עשרות יהודים. הוצג סרט ערבי ועסקנים ערבים נאמו בשעת ההפסקה נאומי הסתה. בין הנואמים היה נוח איברהים, שיצא לא מזמן מבית הסוהר בעכו, שהיה כלוא שם לפי חוק מניעת פשעים. השתתף גם ודיע בוסתאני (העסקן שהשודדים בדרך ג'נין-לבון השיבו לו כל מה ששדדו ממנו כשהזכיר להם מי הוא…) הוא קרא שיר נלהב לכבוד המאורע. |
הקולנוע המשיך לפעול כקולנוע ערבי, וב-1946 אף הוגשה בקשה להפוך אותו לאולם סגור (מקורה). הבקשה לא התממשה, וקרבות מלחמת העצמאות שהחלו בחיפה ב-1947, הפסיקו את פעילות הקולנוע.
קולנוע "גן העיר"
"גן העיר" היה קולנוע פתוח (קייצי), שהיה ממוקם ברחוב הגנים 1, במקום בו יקום בסוף שנות ה-40 קולנוע "כרמל גנים". "גן העיר", פעל כראינוע, וגם אירח באולמו מופעים וקונצרטים כבר ב-1930. הוא נפתח כקולנוע ב-31.10.1931, והציג בערב הפתיחה שלו את הסרט המוזיקלי הגרמני "חבלי געגועים".
ב-1931 התפרסמו בעיתונות שני אירועים הקשורים ב"גן העיר".
ב-22.04.1931 פירסם, עיתון "העם" את הידיעה הבאה:
| שביתה בראינוע גן העיר נגד ההחלטה של מ.פ.ח הוכרזה שביתה בראינוע "גן העיר" בגין פיטורין של פועל אחד. בעל הראינוע פרסם כרוז גלוי המוכיח, שהפועל הזה, שהיה פועל יומי, פוטר, משום שמעל באמון בדרכים שונות. בעל הראינוע מודיע, כי ההצגות נמשכות כרגיל, ודורש ממ.פ.ח שלא לעמוד לימין אנשים בלתי אחראים. |
ואילו "דאר היום" פירסם ידיעה שמתכתבת עם ימינו ומעבירה ביקורת על זריזות המשטרה:
רשימת אקראית של סרטים שהוצגו ב"גן העיר":
- נובמבר 1931: "העשיר המאושר" (גרמנית)
- דצמבר 1931: "אטלנטיק" (גרמנית), "איש הקשת"
- ינואר 1932: "אורות הכרך", "אשמת שוא", "סקנדל"
- פברואר 1932: "האם" (גורקי)
- מאי 1932: "לסיביר"
- ינואר 1934: "האהבה מושלת בכל"
- יולי 1934: "לקראת הסכנה", "הצי ביבשה"
- אוגוסט 1934: "שדכנים" (פולנית), "ד"ר מרי סטיבנס", "נשיא החזית" (בסטר קיטון)
- מרץ 1935: "כשנשים נפגשות"
- מאי 1935: "שירי כובש עולם"
- אוגוסט 1935: "בגן החיות בבודפשט"
- מאי 1937: "בחיוך לקראת החזית", "מלך הפושעים"
"גן העיר" הפסיק לפעול ב-1938, ונראה שבהמשך פעל במקום בית קולנוע ערבי. אחרי קום המדינה, יקום על אותו אתר קולנוע "כרמל גנים".
קולנוע "הרצליה"
קולנוע הקיץ הפתוח "הרצליה", שהוקם ע"י על ידי משה גרידינגר הבלתי נלאה, נפתח ב-12.05.1934 ברחוב אנפורטה (ששמו שונה בהמשך ל"הנביאים") 26, מול קצה רחוב אחד העם.
ממעקב אחרי עיתונות התקופה, נראה כי הקולנוע פעל כנראה לאורך קייץ אחד בלבד.
בפברואר 1935, פתח גרידינגר בהמשכו של רחוב אנאפורטה (הנביאים) את קולנוע "ארמון" המיתולוגי, וקולנוע "הרצליה", שכנראה היה מבחינתו מעין הקדמה ל"ארמון", איבד את סיבת קיומו ונסגר.
רשימת אקראית של סרטים שהוצגו ב"הרצליה":
- אוגוסט 1934: "מטר דולורוזה"
- ספטמבר 1934: "ציבי" (גרמני)
- אוקטובר 1934: "המבול", "קרנבל"
- נובמבר 1934: "ליל פטרבורג" (רוסית), "המלך העליז"
במשך העשור שלאחר מכן, המשיכה החלקה ברחוב הנביאים 26 למשוך יזמים לנסות ולהקים שם בית קולנוע. המשיכה הייתה כנראה מוצדקת, שכן בשנות ה-1950 לימים יקומו לא הרחק משם בתי הקולנוע עצמון, מירון וגלאור.
ב1939 וב-1947, הוגשו בקשות להקמת קולנוע סגור באותו מתחם, פרי תכנונו של משרד האדריכלים בן דור מחיפה. שתי הבקשות נדחו.
קולנוע "הדר"
קולנוע "הדר" בפינת הרחובות הרצל ובלפור (להבדיל מקולנוע "הדר" שנפתח שנים מאוחר יותר, בצומת הרחובות קיבוץ גלויות והקטר) פעל מתוך "בית המכבי" שנחנך ב-01.04.1932, מיד בגמר תחרויות המכביה ב-1932. "בית המכבי" שכן על קרקע שהייתה לפני כן בשימוש לביה"ס הריאלי בהדר.
להבדיל משלושת בתי הקולנוע האחרים שנסקרו למעלה, "הדר" פעל במבנה סגור.
הקולנוע פעל במשך תקופה קצרה, ובעיתונות התקופה לא נמצאה התייחסות לסרטים שהוקרנו בו אחרי 1934.
שטח "בית המכבי" היה שייך לקרן הקיימת ולקרן היסוד, שהחכירו אותו לאגודת "המכבי" ב-1931 לצרכי פעילות ספורט. מספר שנים לאחר מכן, רשם "המכבי" את המבנה יחד עם השטח על שמו בספרי מס הרכוש העירוני.
שתי הקרנות גילו זאת רק ב-1938.
כל מאמצי הקרנות להגיע לסיכום עם "המכבי" עלו בתוהו, והן פנו בשנת 1941 לבית הדין לקרקעות בתביעת בעלות. התביעה התייחסה גם לכך, ש"המכבי" משכירה אולם לצרכי קולנוע, בהפרה של תנאי החכירה, שהתירו פעילות ספורט בלבד, כך שייתכן לראות בכך רמז לכך שגם בשנת 1941 עדיין הוקרנו סרטים בקולנוע "הדר".
ב-1936, התחילה בנייתו של "בית הקרנות". הבניין נבנה בשני שלבים. שלב הבנייה הראשון נחנך בדצמבר 1937.
בית הקרנות הפך לאתר מרכזי בעיר, וב-1945 הוגשה תכנית להרחבתו, שניסתה גם לפתור את בעיות התנועה בצומת הרצל-בלפור העמוסה.
ב-1954, נכנס נשיא אגודת המכבי, נחום חת, למשא ומתן על פינוי בית מכבי הישן שלא תאם את תכנית המיתאר של חיפה. רצו אפילו לסלק את מכבי מבית המכבי ברחוב בלפור. בסיומו של המשא ומתן חתמה האגודת על הסכם פינוי בית המכבי והריסתו תמורת הקמתו של בית מכבי חדש בקרן הרחובות שבתאי לוי ולבונטין, כחצי קילומטר משם. ב-1955 הוחל בהקמתו של בית מכבי החדש, ובאפריל 1956 הוחל בהריסתו של הבית הקודם.
אחרי הריסת הבניין התקדם פרויקט הרחבת "בית הקרנות", ונבנתה גם מנהרת הולכי הרגל המיתולוגית, שנחפרה מתחת לרחוב בלפור.
אל הקוראים
אנחנו משתדלים להקפיד על כיבוד זכויות יוצרים. אם יש בידיכם מידע על יוצרי הכרזות והמסמכים וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.
מקסים. המשך בתיעוד עברה של חיפה. שאפו
כילידת חיפה בת 85 שכל חיי עברו כאן. הכתבות והצילומים גורמים לי עונג בל יתואר. כל בנין וכל סימטה מוכרים לי היטב ומחיים בי זכרונות נפלאים של אז והיום. חיפה שלי בעורקי ונשמתי אני אוהבת את העיר אהבת נפש. תודה על כל מילה שנכתבת ועל כל צילום, שמחזירים אותי בזמן לימים יפים של אז.