חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 13 • קולנוע "ארמון"

קולנוע "ארמון" • איור: ד"ר דוד בראון
קולנוע "ארמון" • איור: ד"ר דוד בראון

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

אלבום בתי הקולנוע - הצטרף לפרויקט מימון המונים

קח חלק בהוצאת אלבום "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה", והבטח לעצמך עותק של האלבום המתעד את כל 35 בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה מאז 1919, והמכיל טקסטים, תצלומים, מפות, מסמכים ואת האיורים המרהיבים של ד"ר דוד בר און. לתמיכה בפרויקט, אנא הקש על הקישור שלמטה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

תודה לאיתמר רוטלוי, שכדרכו, הוסיף, העיר והעשיר את המאמר.

הארמון של חיפה

את קולנוע "ארמון" ("תיאטרון ארמון" בשמו הראשון) המפואר ברחוב הנביאים הקים משה גרידינגר.

הקולנוע תוכנן על ידי האדריכל שמואל רוזוב, ששילב סגנון באוהאוס וארט דקו, ויצר בית קולנוע ייחודי בנוף המקומי, שהזכיר בית קולנוע אופייני בעיר גדולה באירופה או באמריקה.

קולנוע "ארמון" – סוף שנות ה-30 • צילום: וילי שמילינסקי • הספרייה הלאומית • אוסף עמנואל יפה, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן צבי
קולנוע "ארמון" – סוף שנות ה-30 • צילום: וילי שמילינסקי • הספרייה הלאומית • אוסף עמנואל יפה, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן צבי

"ארמון" היה בית הקולנוע השלישי של גרידינגר, אחרי "עין דור" ו"הרצליה". הוא סימן את תחילת הגידול של עסקי הקולנוע של המשפחה החיפאית, שהחזיקה בהמשך באמצעות "תיאטראות ישראל" בנתח משמעותי משוק הקולנוע הישראלי, ובאמצעות "סינוורלד" נתח גדול משוק הקולנוע העולמי.

קולנוע "ארמון" (1937) • המרכז למיפוי ישראל
קולנוע "ארמון" (1937) • המרכז למיפוי ישראל
אתר "ארמון" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר "ארמון" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

הפתיחה

בית הקולנוע נפתח באירוע חגיגי ב-19 בפברואר 1935.

הזמנה לאירוע פתיחת קולנוע "ארמון" • תורם: משפחת גרידינגר, האוספים הדיגיטליים – ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הזמנה לאירוע פתיחת קולנוע "ארמון" • תורם: משפחת גרידינגר, האוספים הדיגיטליים – ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

עיתון "הארץ" תיאר את המעמד:

פתיחת קולנוע "ארמון"
במעמד קהל של 1500 איש בערך, בהם מוזמנים מנכבדי כל העדות ופקידי הממשלה ובראשם מושל המחוז ה' קיטרוטש, סגנו ביילי וראש העיריה חסן שוקרי, נתקיימה בליל ג' הפתיחה החגיגית של הקולנוע החדש "ארמון", שהוקם ע"י ה' גרידינגר (בעל קולנוע "עין דור") ‏ בשכונת הרצליה.
בשעה 9 עלו על הבימה מושל המחוז וסגנו,‏ בעל הקולנוע ה' גריידינגר, סגן מושל הצפון ‏ ה' ביילי, ראש העיריה חסן שוקרי, ‏ ראש ועד הדר הכרמל ה' אלייניקוב, פקיד המחוז ה' בינה ופקיד העיר ה' ג'ירייס כורי.
 לאחר נגינת "התקוה" וההמנון הבריטי, שנשמעו ע"י הקהל בעמידה, פתח מושל המחוז את ההצגה החגיגית בנאום שבו עמד על ערך מפעלו החדש של ה' גריידינגר בחיפה, ועל התפתחות הקולנוע בעיר בעשר השנים האחרונות ‏ שלה' גריידינגר יש חלק רב בה.
 לאחר שהתעכב ה' קיטרוטש על הנוחיות ‏ הרבה, שבו מצויד הקולנוע החדש, שבצדק אפשר לראותו כאחד הארמונות היפים ביותר במזרח הקרוב, הזכיר את מבצעי המפעל, והכריז על הפתיחה החגיגית.
חסן שוקרי, ראש העיר, נואם באירוע הפתיחה (19 בפברואר 1935) • באדיבות רשת בתי הקולנוע "פלנט"
חסן שוקרי, ראש העיר, נואם באירוע הפתיחה (19 בפברואר 1935) • באדיבות רשת בתי הקולנוע "פלנט"

הקולנוע הבכיר בעיר

 באותם שנים, גם ליזמים הפרטיים הייתה מודעות חברתית ברורה. בעלי "ארמון", שהעסיקו מעל 30 עובדים קבועים, דאגו לשכן אותם בבית דירות סמוך, ברחוב בן יהודה, בתנאים הוגנים.

בית עובדי "ארמון" • צילום: איתמר רוטלוי
בית עובדי "ארמון" • צילום: איתמר רוטלוי
בית עובדי "ארמון" • צילום: איתמר רוטלוי
בית עובדי "ארמון" • צילום: איתמר רוטלוי

הסרט הראשון שהוצג ב"ארמון" היה "האלמנה העליזה" – קומדיה של הבמאי היהודי ארנסט לוביץ', בכיכובם של מוריס שבלייה וג'אנט מקדונלד.

כרזת הסרט "האלמנה העליזה" (1934)
כרזת הסרט "האלמנה העליזה" (1934)
האלמנה העליזה ב"ארמון" (1935) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
האלמנה העליזה ב"ארמון" (1935) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה

עד פתיחת התיאטרון העירוני של חיפה (1961), לא היה לקהל החיפאי שוחר התיאטרון בית קבוע. קולנוע "ארמון" שימש גם בתפקיד המארח המשמעותי ביותר של הצגות התיאטרונים התל אביביים (הבימה, האוהל והקאמרי), שהגיעו לחיפה.

כמו כן, אירח הקולנוע הופעות אופרה וקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית, שעל ההופעה הראשונה שלה ב"ארמון", בשנת 1936, ניצח ארטורו טוסקניני.

"חיי המלך ג'ורג' החמישי" (1937) • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
"חיי המלך ג'ורג' החמישי" (1937) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית
"טייסים למופת" – לורל והארדי (1939) • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
"טייסים למופת" – לורל והארדי (1939) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

מלחמה

ארמון המשיך לתפקד גם אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה.

"חיי אמיל זולה" (1940) • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
"חיי אמיל זולה" (1940) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

אחרי שנות החרדה שעברו על היישוב היהודי וגם על שלטונות המנדט הבריטי בארץ מתחילת המלחמה, הגיע ב-1942 הניצחון הגדול של גנרל מונטגומרי הבריטי על פילדמרשל רומל הגרמני, באל עלמיין שבמצריים, והביא עימו אנחת רווחה גדולה.

ב-1943 התקיימה בקולנוע "ארמון" הצגה חגיגית של הסרט התיעודי "ניצחון במדבר", המגולל את סיפור הקרב באל עלמיין, שנחשב לאחת מנקודות המפנה המרכזיות במלחמה נגד הנאצים, ועצר את התקדמותו של רומל לארץ ישראל. הסרט השתמש בקטעי סרטים ותמונות שצולמו במהלך הקרב, כולל סרט שצולם על ידי הגרמנים ונתפס.

הזמנה להקרנת הסרט "ניצחון במדבר" (1943) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
הזמנה להקרנת הסרט "ניצחון במדבר" (1943) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה

במחצית הראשונה של שנות ה-1940, היו "ארמון", "עין דור", "אמפי", "אורה" ו"מוריה" בבדידות מזהירה. "אורה" היה סגור בין השנים 1941-46 לשיפוצים בעקבות שריפה, מה שהותיר את "ארמון" כבית קולנוע הבכיר ללא תחרות.

"הדבוק" (1943) • אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
"הדבוק" (1943) • אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

הקולנוע שימש גם למופעי תיאטרון שונים, להופעות בתי ספר, ואף לתפילות בחגים.

כרטיס לתפילת הימים הנוראים  בקולנוע "ארמון" • אוסף הדי אור
כרטיס לתפילת הימים הנוראים בקולנוע "ארמון" • אוסף הדי אור

חוזרים לשגרה

מסיבת חנוכה של "הריאלי" בקולנוע "ארמון" (1946) • התזמורת מנגנת את סימפוניית הצעצועים • אתר ביתמונה • צלם לא ידוע
מסיבת חנוכה של "הריאלי" בקולנוע "ארמון" (1946) • התזמורת מנגנת את סימפוניית הצעצועים • אתר ביתמונה • צלם לא ידוע
חגיגה של סרטים ליום השנה ב"ארמון" (1949) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
חגיגה של סרטים ליום השנה ב"ארמון" (1949) • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה

גם כאשר הביאו עימן שנות ה-1950 מבול של בתי קולנוע לחיפה בכלל ולהדר בפרט, נותר "ארמון" היהלום שבכתר בתי הקולנוע החיפאים, וציר הבילויים המרכזי של חיפה.

סביב הקולנוע התפתחו מוקדי בילוי, דוכני פלאפל, מסעדות ובתי קפה. לא הרחק משם, בפינת הרחובות הנביאים והחלוץ, התמקמו דוכני הפלאפל הצבעוניים ביותר בארץ.

כרטיס להצגת "אותלו" של "הבימה" (1950) • אוסף הדי אור
כרטיס להצגת "אותלו" של "הבימה" (1950) • אוסף הדי אור
כרטיס להצגת "הבימה" (1951) • אוסף הדי אור
כרטיס להצגת "הבימה" (1951) • אוסף הדי אור

חווית הצפייה

"ארמון" היה קולנוע מפואר ונוצץ שהציע כ-1,800 מושבים מרופדים, וכלל יציע שבחזיתו תאים יוקרתיים של ארבעה מושבים כל אחד, עם נברשות שהשתלשלו מעליהם.

בית הקולנוע התהדר בקירות בצבע כסף, ובחלונות צד גבוהים שננעלו על ידי הסדרנים לפני תחילת ההקרנה באמצעות מוט ארוך, וסימנו לקהל היושב בקוצר רוח בכסאותיו, שההקרנה אכן עומדת להתחיל.

מסך הקטיפה האדום היה עוד אחד מסימני ההיכר של "ארמון". המסך התרומם אל על, אחוז במספר כבלים, וקפליו האדומים טיפסו באיטיות אל תקרת האולם.

את המסך יצר מאיר פירר, תופר עצמאי. פירר, שלא היה לו בית מלאכה משלו לביצוע העבודה, תפר את המסך באולם עצמו, תמורת תשלום של 50 לא"י.

כרטיס כניסה ל"ארמון" • אוסף יעקב וייס
כרטיס כניסה ל"ארמון" • אוסף יעקב וייס

אך מעבר לכל אלה, התהדר קולנוע "ארמון" במשהו שלא היה לאף קולנוע אחר – גג נפתח. בימי הקיץ, לאחר רדת החשיכה, היה הגג מתגלגל לאחור, ומשאיר את הקהל תחת שמיים זרועי כוכבים.

השילוב של מסך קטיפה אדום מתרומם, עם גג המשייט לו וחושף תקרה של כוכבים, סיפק לצופים חוויה בפני עצמה, והסרט שהוקרן אחר כך היה בחזקת בונוס.

קולנוע "ארמון" • איור: ד"ר דוד בראון
קולנוע "ארמון" • איור: ד"ר דוד בראון

בהפסקה ניתן היה לקנות ארטיק, קרטיב או ופל מן הרוכל שסבב באולם עם מגש גדול תלוי על צווארו. הצופים יכלו גם לצאת מן הקולנוע (מצוידים בפתק "בקרת יציאה" מן הסדרן) כדי ליהנות ממנה של פלאפל ב"פלאפל ארמון" שממול.

"בקרת יציאה" בהפסקת קולנוע "ארמון" • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה
"בקרת יציאה" בהפסקת קולנוע "ארמון" • אוסף שושנה וירמיהו (ירי) רימון • באדיבות מוזיאון העיר חיפה

צופים צעירים מתוחכמים במיוחד היו משתדלים להימנע מהחזרת כרטיס הבקרה לסדרן, ולזכות בכך בצפייה בחצי סרט ביום אחר, אך רק לעתים נדירות הצליחו להערים על הסדרנים הקפדנים.

לבה של הדר הכרמל

בשנות ה-50 וה-60, היו המדרכות של רחוב הנביאים עמוסות בעוברים ושבים, וה"ברזלים" שחצצו בין המדרכה שבחזית הקולנוע לבין הכביש היו עמוסים בצעירים רבים שנהגו לשבת שם, לקשקש, להביט בעוברים ושבים, ולפעמים גם לשרוק ליפהפיות החיפאיות שעברו לפניהם בסך.

חבורות ה"פושטקים" (מונח של פעם, שהתחלף בינתיים ל"ערסים") הללו, זכו לכינוי "קומנדו ארמון", ואגדות אורבניות רבות נקשרו בהם, אף שבסופו של דבר לא הזיקו הגברברים הצעירים הללו לאיש.

"קומנדו ארמון" (1965) • אוסף טוני אשקר, חיפה
"קומנדו ארמון" (1965) • אוסף טוני אשקר, חיפה

ברחוב דניאל הסמוך, מוקמו תחנות מוניות ואוטובוסים שהביאו מבלים מן הצפון, ומכל רחבי העיר הגיעו נוסעים אל סביבת קולנוע "ארמון" ואל מקומות הבילוי שסביבו.

הפעילות הלילית של בתי הקולנוע עודדה עסקים להישאר פתוחים עד השעות המאוחרות, מה שגרם לרחובות להיות הומי אדם גם בלילות, ובמידה רבה גם בטוחים יותר.

התוצאה הייתה שהדר, מרכז העיר, הייתה מקום חי ותוסס רוב שעות היממה.

מספר יעקב וייס בספרו "ילדות נשכחת":

צופים רבים, אשר התגוררו הרחק מהקולנוע ונזקקו לאוטובוס כדי לשוב לביתם, השתדלו לצפות בהצגה הראשונה, ולתזמן עצמם לשעות פעילותם של האוטובוסים, שהפסיקו לפעול בשעה 23:00.
אלא שגם אז לא היה כל בטחון שיהא הסיפק בידם לעלות על האוטובוס האחרון.
במקרים אלו נזקקו למוניות, אשר נהגיהן ניצלו את לחץ הפונים, על מנת לגבות מחירים מופרזים.
במטרה לצמצם עלויות, נראו אנשים מתגודדים בקרן הרחוב ומנסים להתאגד לקבוצות בעלות מכנה משותף – נסיעה לכיוון מוסכם.
משנזדמנה מונית למקום, נראה המקום כאתר מלחמה.
כל בעלי הענין רדפו אחריה, חלקם אוחזים בידיות דלתותיה ונגררים בעקבותיה, עד לעצירתה המוחלטת. מאותו רגע החל ויכוח של מי הבעלות הארעית על המונית, ויכוח מר שהגיע אף לתגרות ידים.

שלמה ומלכת שבא (1960) • באדיבות רשת בתי הקולנוע "פלנט"
שלמה ומלכת שבא (1960) • באדיבות רשת בתי הקולנוע "פלנט"

 בשיא תפארתו, זכה קולנוע "ארמון" אף להיות מונצח על בול של דואר ישראל.

קולנוע ארמון על בול דואר
קולנוע ארמון על בול דואר

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו בקולנוע "ארמון":

הסוף

הדעיכה הכללית של בתי הקולנוע לא פסחה על "ארמון". הצופים הלכו ונתמעטו, וב-1987 נסגר הקולנוע המפואר, והפך לשמש כאולם הופעות בשם "העיר השנייה" ואף כדיסקוטק.

רגע לפני הסוף • "העיר השנייה" (1990) • תורם: משפחת גרידינגר • האוספים הדיגיטליים – ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
רגע לפני הסוף • "העיר השנייה" (1990) • תורם: משפחת גרידינגר • האוספים הדיגיטליים – ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

גם אלה לא הצליחו להתקיים לאורך זמן בהדר הכרמל הדועכת, וב-1995 נהרס הקולנוע.

מותו של קולנוע

התמונות הבאות מתארות את הריסתו של קולנוע "ארמון" המיתולוגי.

אלו תמונות רבות עצמה, המסמלות גם את חורבנה של הדר הכרמל, השכונה שהייתה שנים רבות גולת הכותרת וגאוותה של העיר חיפה.

התמונות מובאות כאן באדיבותו של דן גושן שצילם אותן.

ניתן להן לדבר בעד עצמן.

תחילת ההריסה של קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
תחילת ההריסה של קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסת קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסת קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסת קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסת קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הגג המיתולוגי של "ארמון" – רגע לפני ההריסה (1995) • צילום: דן גושן
הגג המיתולוגי של "ארמון" – רגע לפני ההריסה (1995) • צילום: דן גושן
 הריסות קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסות קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
 הריסות קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן
הריסות קולנוע "ארמון" (1995) • צילום: דן גושן

על חורבותיו של קולנוע "ארמון" נבנה מגדל משרדים – "מגדל ארמון".

אתר קולנוע "ארמון" 2022 • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע "ארמון" 2022 • צילום: יורם כץ

בעלטה שירדה על הדר הכרמל מאז, נסגרו כמעט כל דוכני הפלאפל של האיזור. כמזכרת האחרונה ממה שהיה הלב הפועם של חיפה נותר רק "פלאפל ארמון" ששרד איכשהו.

"פלאפל ארמון" (2022) • צילום: יורם כץ
"פלאפל ארמון" (2022) • צילום: יורם כץ

אל הקוראים

אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים שאנחנו מעלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

13 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
אלי
אלי
1 שנה לפני

כתבה נהדרת. מעניין לקרוא על ההסטוריה של קולנוע חשוב זה שהיה שנים רבות מקום מפגש ובילוי מרכזי לנו ילדי הדר הכרמל. תודה ליורם שמספר את סיפור בתי הקולנוע בחיפה לנו שגדלנו על ברכי בתי הקולנוע האלו ולצעירים שלא הכירו ימים יפים אלו. בימים קשים אלו חשוב להיזכר בימים של לפני הקמת המדינה וימיה הראשונים של המדינה ולקוות שמה שנעשה אז לא ייעלם ע״י המנהיגות הנוכחית.

ישראל
ישראל
1 שנה לפני

מעניין מאוד מזכיר נשכחות ומעלה צביטה של נוסטלגיה יפה בלב .

Daniel Kaplan
1 שנה לפני

מרי פופינס הוקרן בקולנוע ארמון ב1966 ולא 1977 כנראה טעות דפוס

Yoram Katz
Admin
1 שנה לפני
הגב ל  Daniel Kaplan

דניאל, תודה על ההערה. 
הרשימה מתבססת על עיתוני התקופה.
"מרי פופינס" אכן הוצג ב"ארמון" לראשונה ב-1966, והוספתי זאת לרשימה.
הסרט הנפלא הזה חזר מאוחר יותר להקרנות נוספות, והוקרן בארמון גם ב-1977.

דייויד סלע
1 שנה לפני

כתבה מקסימה ומרתקת. יורם כץ עושה עבודה נפלאה בתחקיר מעמיק המחבר אותנו עם עברה של חיפה. כל הכבוד!

גיל נתן
גיל נתן
1 שנה לפני

מעניין וכתוב נהדר. אי אפשר להפסיק לקרוא.

עמנואל ברגר
עמנואל ברגר
1 שנה לפני

נהדר לקרוא ולהזכר בחוויות ילדות גנוזות ומחממות לב.

יוסי
יוסי
1 שנה לפני

הסרט סופרמן הראשון(עם כריסטופר ריב) הוקרן בארמון . זכיתי לראות אותו שם ובאמצע הסרט נפתח הגג ושמים זרועי כוכבים נתגלו. כילד זה היה מחזה מרהיב

דביר
דביר
1 שנה לפני
הגב ל  יוסי

אל פי העיתונים סופרמן היה בקולנוע אורה

Monica Tibon, Haim Tibon
Monica Tibon, Haim Tibon
10 חודשים לפני
הגב ל  יוסי

ההערה של יוסי מזכירה לי פרט שלא צוין קודם על בנין קולנוע ארמון ההיסטורי. אחד הפרטים המהפכניים שבו היה הגג הנפתח, זמן רב לפני שאולמות צוידו במיזוג אויר.
סבתא

Tal
Tal
1 שנה לפני

מוכר הפיצוחים ליד קולנוע ארמון היה סבא שלי. אני הכנתי לו בילדותי את ה'חרוטים' מנייר עיתון למכירת הגרעינים…איזו נוסטלגיה. מקסים♥️

אסתר פרג'י בכר
אסתר פרג'י בכר
1 שנה לפני

קולנוע ארמון הפגישה הראשונה שקבעתי עם בעלי נסים. אחרתי להגיע והוא כמעט עזב. אני בריצה ברחוב הרצל אל הקולנוע למזלי נסים עלה ברחוב ונפגשנו. מאז לא נפרדנו. היום 68 שנים לאיחודנו. כמה טוב שנפגשנו בקולנוע ארמון.
חייבת לציין שהכסאות בקולנוע היו מרופדים באיזה שהוא חומר שהייתי אלרגית אליו ובכל פעם הייתי מקבלת מיני נפיחויות מגרדות.
קולנוע ארמון טבול בנעורי ואני מתגעגעת לשניהם.

אלי מנחם
אלי מנחם
14 ימים לפני

יותר טוב מהיום הנוסטלגיה של פעם הייתי מאוד שמח אם אפשר היה לשקם את הבתי קולנע הנטושים אני מבטיח ומאמין שיעבדו חזק על הצגות וסרטים

באותו נושא...

13
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x