חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 14 • קולנוע "אורה"

קולנוע "אורה" • איור: ד"ר דוד בר און
קולנוע "אורה" • איור: ד"ר דוד בר און

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

אלבום בתי הקולנוע - הצטרף לפרויקט מימון המונים

קח חלק בהוצאת אלבום "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה", והבטח לעצמך עותק של האלבום המתעד את כל 35 בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה מאז 1919, והמכיל טקסטים, תצלומים, מפות, מסמכים ואת האיורים המרהיבים של ד"ר דוד בר און. לתמיכה בפרויקט, אנא הקש על הקישור שלמטה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

תודות

תודה מיוחדת לאיתמר רוטלוי ולירון גרנות שתרמו רבות לתכני פרק זה.

המתחרה של "ארמון"

קולנוע "אורה" נפתח בסוף 1935 ברחוב הרצל 41. רחוב הרצל היה חלון הראווה של הדר הכרמל וחיפה היהודית של אותם ימים.

הקולנוע נבנה על שטח ריק, שכונה על ידי התושבים "הבור", על אדמה של הקרן הקיימת. השטח היה מהאחרונים שעוד נותרו פנויים לבנייה ברחוב הרצל.

קולנוע "ארמון"' שנפתח בתחילת אותה שנה, סימן רף חדש של איכות, וקולנוע "אורה" לא התכוון לפגר אחריו.

הקולנוע הוקם על ידי מועצת פועלי חיפה יחד עם שבתאי לוי (שיתמנה ב-1940 לראש העיריה היהודי הראשון של חיפה) ושותפים נוספים, ותוכנן על ידי שני אדריכלים – אוסקר קאופמן ואויגן שטולצר , יהודים ילידי הונגריה, שהשלימו לימודי אדריכלות בגרמניה.

לשניים כבר היה נסיון בתכנון מספר תיאטראות בברלין, והם הגיעו לארץ אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. לפני "אורה" כבר הספיקו השניים לתכנן את בניין תיאטרון "הבימה" בתל אביב.

האדריכלים באים לביקור בקולנוע "אורה" הנבנה (1934) • צילום: סטודיו יוליאן פירסט
האדריכלים באים לביקור בקולנוע "אורה" הנבנה (1934) • צילום: סטודיו יוליאן פירסט

באולם היו כ-1,200 מקומות ישיבה, מהם כשליש בקומת היציע. העיצוב היה מפואר, וכלל לובי כניסה בגובה כפול, עבודות נגרות, פרזול וריצוף מהודרים ונברשת מרשימה שהשתלשלה מתקרת האולם.

באותם ימים, ימי העלייה החמישית, היה קושי רב במציאת עבודה, והבנייה נעשתה, בדומה ל"אמפי" בשנות ה-1920, על בסיס של עבודה עברית.

בבניית האולם הושקעו 30,000 לא"י – 18,000 לא"י, ע"י מפ'"ח, ו-12,000 לא"י ע"י החוכרים לוי, הומה וגרינוואלד, שהבנין הוחכר להם ל-17 שנה.

אתר  "אורה" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר "אורה" (2022) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

הפתיחה

עיתון "הארץ" בגליונו מיום ה-22 בדצמבר , 1935, דיווח על ביקור שנערך בקולנוע, מעט לפני פתיחתו הרשמית:

לפתיחת תיאטרון קולנוע "אורה"
שכונת ‏"הדר הכרמל" ואתה כל חיפה העברית החדשה, נתעשרה בימים אלה במעון נהדר לתרבות ואמנות, בנוי לפי הדרישות האחרונות של הבנייה המודרנית.
זהו ‏ הרושם הכללי של המבקר בבנין תיאטרון "אורה", שהוקם ברחוב הרצל מול האמפיתיאטרון, ושפתיחתו החגיגית תתקיים מחר, יום ב', 23 בדצמבר.
בביקור ‏ שנערך בליל ה' השתתפו כחמישים איש.

האדריכל הידוע, פרופיסור קויפמן, שלפי תכניתו ובהשגחתו הוקם הבנין, הסביר למבקרים בפרטות רבה את כל חלקי הבנין…
…הושם לב באופן מיוחד לסדור הבמה, שהיא גבוהה מאד ומצוידת במכונות חדישות, באופן שהיא מתאימה לכל ההצגות האפשריות.
… (האוורור) בנידון זה, מיוחד הוא קולנוע "אורה" בין כל בתי התיאטרון שהוקמו עד עתה בארץ.
האינסטלציה שסודרה מאפשרת צינון ‏ האויר בימות הקיץ וחמומו בימות החורף. … הדבר נעשה באופן אבטומאטי ‏ ואת האויר אפשר להחליף פעם בעשרה רגעים.

המגרש הוא קניינה של הקרן הקיימת לישראל, והבנין הוא הבית החמישי של הסתדרות העובדים בחיפה לאחר בית הפועלים, האמפיתיאטרון, בית קופת חולים ו"ביתנו".
הבית שהוקם עתה, יוקדש להפצת תרבות ואמנות בין אוכלסי הדר הכרמל ולעבודת הסברה תרבותית בין צבור הפועלים בעיר.
… מחוץ למכונות הכבדות שהובאו מאירופה. לצרכי המוסד,  כל הקישוטים והרהיטים הם מתוצרת הארץ.
… עם הקמת התיאטרון החדש, נתמלא צורך חיוני של שכונת הדר הכרמל המונה עם בנותיה כעשרים וחמשת אלפים אוכלסים, ושבימות החורף נמצא בה רק תיאטרון אחד. ‏
בכלל יש לציין, כי ביחס למספר האוכלסים שבחיפה, אין מספר בתי הקולנוע שבעיר ‏ גדול ביותר, בהשוואה למספר המוסדות האלה במקומות אחרים בארץ.
עובדא היא, כי בחיפה המונה כמאה אלף תושבים מגיע מספר בתי הקולנוע רק לארבעה. מספר צנוע מאד ביחס לתל-אביב וירושלים.  

עיתון "דבר" מיום ה-25 בדצמבר, 1935 דיווח על אירוע הפתיחה הרשמי ביום 23.12.1935:

פתיחת התיאטרון "אורה"
בנוכחות קהל רב, בהם נציגי המוסדות הישוביים והציוניים, נפתח במוצ"ש התיאטרון "אורה" של מ. פ. ח.
פתח אבא חושי בברכה לנאספים, ובדבריו הודה לכל אלה שלקחו חלק בהקמת הבנין הנהדר, מהפועל הפשוט עד לאמן, מחבר התבנית, פרופסור קויפמן.
במלים קצרות סקר א. חושי את התפתחות ההסתדרות בארץ ופעולתה בחיפה, וסיים בהדגשת תפקידו התרבותי של הבית בלב הדר הכרמל.

הצלם יצחק קלטר, בוגר לימודי אדריכלות בחיפה, הוזמן לצלם את הבניין לקראת חנוכתו.

"תראה מה מצאתי בעליית הגג"

תיק הצילומים המקורי של קלטר נעלם לשנים רבות.

בשנת 2000, סייע האדריכל ירון גרנות לאחד מחבריו שחיפש דירה לקנייה ברחוב יפה נוף. יום אחד, לאחר ששיפץ את הדירה והשתקע בה, הופיע אותו חבר אצל ירון, ובידו תיק קרטון מאובק.

"תראה מה מצאתי בעליית הגג", אמר.

 התיק הכיל את התמונות האבודות של קלטר.

היה זה צירוף מקרים נדיר, שכן באותו זמן עסק משרד האדריכלים של יעל וירון גרנות, בעריכת סקר שימור לקולנוע "אורה", ותיק הצילומים שנפל לידיהם משום מקום, שימש עבורם מקור מידע משמעותי בבניית הסקר.

כיום מוחזקים התצלומים בידי האדריכלים יעל וירון גרנות, ששומרים עליהם בקפידה, והם מוגשים כאן באדיבותם.

יום הפתיחה

תיק הצילומים של יצחק קלטר – "אורה" ביום הפתיחה (1935)

כל התצלומים באדיבות יעל וירון גרנות – אדריכלים

"אורה" ביום הפתיחה • חזית הקולנוע (יום)
"אורה" ביום הפתיחה • חזית הקולנוע (יום)
"אורה" ביום הפתיחה • חזית הקולנוע (לילה)
"אורה" ביום הפתיחה • חזית הקולנוע (לילה)
"אורה" ביום הפתיחה • הלובי
"אורה" ביום הפתיחה • הלובי
"אורה" ביום הפתיחה • הלובי
"אורה" ביום הפתיחה • הלובי
"אורה" ביום הפתיחה • העליות לאולם
"אורה" ביום הפתיחה • העליות לאולם
"אורה" ביום הפתיחה • האולם
"אורה" ביום הפתיחה • האולם
"אורה" ביום הפתיחה • האולם
"אורה" ביום הפתיחה • האולם
"אורה" ביום הפתיחה • היציע
"אורה" ביום הפתיחה • היציע

  הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע היה "החטא ועונשו" עפ"י דוסטויבסקי, שם הסרט הוצג באותיות ענק בראש הבניין. שתי שורות החלונות בראש הבניין שייכות ליציע הקולנוע.

"החטא ועונשו" בקולנוע "אורה"
"החטא ועונשו" בקולנוע "אורה"
כרטיס כניסה ל"אורה" • השנים הראשונות • אוסף אלי רומן
כרטיס כניסה ל"אורה" • השנים הראשונות • אוסף אלי רומן

יוצאים לדרך

הקולנוע המפואר והמרשים הפך במהירות לאחד מסמלי חיפה, וניתן לראות את תמונתו מככבת בגלויות רבות מחיפה של אותן שנים.

רחוב הרצל עם קולנוע "אורה" (שנות השלושים) • צילום: פוטו פלפוט • באדיבות איתמר רוטלוי
רחוב הרצל עם קולנוע "אורה" (שנות השלושים) • צילום: פוטו פלפוט • באדיבות איתמר רוטלוי

בנוסף, מיתג את עצמו "אורה" כקולנוע איכותי, שהביא לקהל סרטים מן השורה הראשונה, וגם העלה מופעים והצגות.

"האדמה הטובה" ב"אורה" (1938) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
"האדמה הטובה" ב"אורה" (1938) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
"אנדי המיליונר" ב"אורה"  (1940) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
"אנדי המיליונר" ב"אורה" (1940) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
"נשף שירה והומור" ב"אורה" (1939) • באדיבות ארכיון העיר חיפה
"נשף שירה והומור" ב"אורה" (1939) • באדיבות ארכיון העיר חיפה

בשנת 1940 סערו הרוחות בחיפה וגאה המתח בין חרדים לחילונים בשני נושאים: תנועת האוטובוסים בשבת וחילול השבת בקולנוע "אורה".

עיריית חיפה של אותם שנים עמדה על שלה, והפעילות בקולנוע לא שבתה, עד אשר, בנובמבר 1941, נפגע הקולנוע באופן משמעותי בשריפה גדולה שפרצה בו.

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"אורה" עד השריפה:

  • דצמבר 1935: "החטא ועונשו"
  • מאי 1937: "הבורחת מבית הסוהר"
  • ינואר 1937:"M" של פריץ לאנג
  • יולי 1937: "דיקטטור הפושעים"
  • ספטמבר 1937: "השוט"
  • ינואר 1939: "חיים סוערים" עם מלוין דוגלס
  • יולי 1939: "מארקו פולו" עם גרי קופר
  • אוקטובר 1939: "רובין הוד" עם ארול פלין ואוליביה דה האבילנד
  • פברואר 1940: "פלוגת השחר" עם ארול פלין
  • יוני 1940: האחיות" עם ארול פלין ובטי דייויס
  • אוקטובר 1940: "אנדי המיליונר" עם מיקי רוני
  • אפריל 1941: "כל זה וגם השמיים" עם בטי דייויס
  • ספטמבר 1941: "מסעי גוליבר בארץ הגמדים"
  • נובמבר 1941: "אות זורו"

השריפה

ב-25 בנובמבר, 1941, דיווח "המשקיף":

הדליקה הגדולה • "המשקיף" 25.11.1941 • אוסף העיתונות של הספריה הלאומית, ירושלים • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
הדליקה הגדולה • "המשקיף" 25.11.1941 • אוסף העיתונות של הספריה הלאומית, ירושלים • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל

המבנה המפואר, שהיה אחד מסמלי העיר, הפך לחורבה מפויחת ומכמירת לב, שניצבה ברחוב המרכזי של חיפה של אותם ימים, לדאבון לב כל עובר ושב חיפאי.

השיקום

לשיפוץ הבניין נרתמה חברת "תיאטראות אורה ואמפיתיאטרון", שחכרה את הבנין ממפ"ח ל-15 שנה, והשקיעה בשיפוץ סכום עתק של 75,000 לא"י.

אחרי שש שנים, שכללו תכנון מחודש של האדריכלים קאופמן ושטולצר, פתח הקולנוע המשופץ את דלתותיו בסוף נובמבר 1947.

לחזית המבנה נוספה כניסה מוקפת עמודים, הקולנוע עודכן במכונות הקרנה חדישות מארה"ב, וכל האביזרים והריהוט היו גאוה ישראלית – מתוצרת הארץ.

הנברשת באולם שודרגה לנברשת ענק בת 16 זרקורים, שהשתלשלה מגובה תקרת האולם (בדומה לתיאטרון "רנסנס" בברלין שתוכנן ע"י אותם אדריכלים). הנברשת המרשימה, שעמעום אורותיה סימן את תחילת הסרט, הפכה, עם הזמן (בצירוף הגונג המכה שלוש פעמים), לסימן היכר של הקולנוע.

גם בזמן השיפוץ, המשיך קולנוע "אורה" להיות ציון דרך ונקודת ייחוס לאירועים בהדר הכרמל.

כך, למשל, דיווח "הבקר" מיום ה-14 במרץ 1947, על העוצר שהוטל על הדר הכרמל, באופן הבא:

עוצר 36 שעות בהדר הכרמל
נפצעו 2 חיילים וקצין, נהרג חייל
… העוצר, שלהטלתו לא ניתנה סיבה רשמית, הוטל בגלל ההתקפה, שבוצעה ע"י אחד מארגוני הפורשים…
… המקרה אירע ביום ו' אחה"צ, כשקצין בריטי עמד להכנס למכונית הג'יפ לאחר שערך כמה קניות בעיר.
המכונית עמדה ליד קיר המדרגות, מול קולנוע "אורה", ולפתע נורו יריות מנשק אוטומטי על הבריטים.
נשקם של הפצועים נשדד אף הוא.

ב-27 נובמבר 1947, יכול היה העיתון "המשקיף" לדווח סוף סוף לקוראיו:

"אורה" נפתח מחדש • אוסף העיתונות של הספריה הלאומית, ירושלים • "המשקיף" 27.11.1947 • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
"אורה" נפתח מחדש • אוסף העיתונות של הספריה הלאומית, ירושלים • "המשקיף" 27.11.1947 • באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל

הימים הטובים

בנוסף להקרנת סרטים, שימש האולם לכינוסים של ההסתדרות ולחגיגות 1 במאי, וכן התקיימו בו אירועים שונים, בהם חידון התנ"ך של מחוז חיפה, בשנת 1958.

תהלוכת ה-1 למאי 1955 עוברת ליד אורה • צלם לא ידוע
תהלוכת ה-1 למאי 1955 עוברת ליד אורה • צלם לא ידוע

האולם שימש גם להצגות התיאטרונים העברים, "המטאטא" ו"אהל", וגם "הקאמרי" ו"הבימה", ובערבי שבתות עמד בדרך כלל לרשות מועצת פועלי חיפה.

"על עכברים ואנשים" • כרטיס להצגה ב"אורה" (1961) • אוסף הדי אור
"על עכברים ואנשים" • כרטיס להצגה ב"אורה" (1961) • אוסף הדי אור

ביום העצמאות נתלו על המבנה דגלי הלאום, וב-1 במאי נוספו אליהם גם הדגלים האדומים של מועצת הפועלים.

המדרגות של "אורה" היו המקום האידיאלי לצפות ב"מצעד המחולות" שצעד ברחובות הרצל והנביאים ביום העצמאות, בתהלוכות ה-1 במאי, ובקרנבל ה"ארכיפרחיטורה", שצעד בפורים בהובלת הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון.

בערב יום העצמאות, היו הרחובות הרצל והנביאים מתמלאים במעגלי רוקדים, וקטע הכביש מול קולנוע "אורה", היה המקום הקבוע של המעגלים של צופי "גאולה".

הקולנוע היה גם סוג של נקודת ציון ומקום מפגש, בעידן בו לא היה טלפון נייד כדי לאתר זה את זה, ו"ניפגש על המדרגות של אורה" עשה את העבודה.

ובנימה אישית – ביתן "מפעל הפיס" שליד הקצה הימני של המבנה, ושנותר עדיין במקומו, היה מקום המפגש המועדף שלי לדייט ראשון, לפני צפייה בסרט בקולנוע.

חוויית הצפייה

בקולנוע "אורה" הוכרזה תחילת ההקרנה באמצעות גונג, שעם צליליו הדועכים, דעך גם האור בנברשת הענקית שהשתלשלה מן התקרה, ומסך קטיפה בצבע ארגמן נפתח באיטיות לצדדים.

רואים סרט ב"אורה"• איור: ד"ר דוד בראון
רואים סרט ב"אורה"• איור: ד"ר דוד בראון

כיון שהעומס על מזנון הקולנוע היה גבוה (וכך גם המחירים), יצאו בהפסקות חלק מן הצופים אל הרחוב, כאשר הם אוחזים ב”כרטיסי הפסקה", אותם השיבו לידי הסדרן כאשר חזרו.

כרטיסי הפסקה בקולנוע "אורה" • מתוך "ילדות נשכחת", ספרו של יעקב וייס
כרטיסי הפסקה בקולנוע "אורה" • מתוך "ילדות נשכחת", ספרו של יעקב וייס

"אורה" היה מבתי הקולנוע המרכזיים בעיר. הקולנוע שבלב הדר הכרמל, היה אחד ממוקדי הבילוי התוססים של חיפה, ופעל בערבי שבת, למורת רוחם של חוגים דתיים בעיר.

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"אורה" אחרי השיקום:

  • נובמבר 1947: "פייסטה" עם אסתר וויליאמס
  • ינואר 1948: "קרה זה בברוקלין" עם פרנק סינטרה
  • דצמבר 1947:"גבורתה של לסי" עם אליזבט טיילור
  • יולי 1950: "קזבלנקה"
  • מרץ 1956: "חג המולד הלבן" עם דני קיי וביינג קרוסבי
  • נובמבר 1956: "התמרונים הגדולים" עם בריג'יט ברדו
  • אוקטובר 1955: "סברינה" עם אודרי הפבורן והמפרי בוגארט
  • יוני 1962:"סינייה" עם שמעון ישראלי ודינה דורון
  • יוני 1963: "האיש שירה בליברטי ולנס" עם ג'יימס סטיוארט
  • מרץ 1964: "העטלף"
  • ספטמבר 1964: "מרוסיה באהבה" עם שון קונרי
  • יוני 1965: "בקט" – עם פיטר אוטול וריצ'ארד ברטון
  • דצמבר 1965: "מרוסיה באהבה" עם שון קונרי
  • יוני 1966: "אהבה למבוגרים בלבד"
  • ינואר 1967: "התנ"ך"
  • יוני 1967: "גליה"
  • דצמבר 1966: "הם היו ארבעה"
  • ספטמבר 1967: "הזקן והילד"
  • יוני 1968: "כחום הלילה" עם סידני פואטייה ורוד שטייגר
  • אוגוסט 1968: "כל ממזר מלך" עם יהורם גאון ועודד קוטלר
  • פברואר 1969: "צ'ארלי" עם קליף רוברטסון וקלייר בלום
  • אפריל 1969: "פורטונה" עם גילה אלמגור
  • ספטמבר 1974: "לפקה" עם טוני קרטיס
  • אוקטובר 1974: "סרפיקו" עם אל פאצ'ינו
  • ינואר 1975: "שנה טובה לאוהבים"
  • פברואר 1975: "רצח באורינט אקספרס" עם אלברט פיני, לורן בקול ואינגריד ברגמן
  • אפריל 1975: "המגדל הלוהט"עם פול ניומן וסטיב מקווין
  • ינואר 1976: "פאני ליידי" עם ברברה סטרייסנדוג'ימס קאאן
  • מרץ 1976: "יופי של צרות"
  • יולי 1977: "הרשלה" – עם מייק בורשטיין
  • דצמבר 1978: "אשה לא נשואה" עם ג'יל קלייבורג ואלן בייטס
  • יוני 1979:"דיזנגוף 99"
  • מרץ 1989: "האקדח מת מצחוק" עם לסלי נילסן
  • ינואר 1990: "גשם שחור" עם מייקל דגלאס ואנדי גרסיה
"שלוש פגישות" ב"אורה" (1950) • צלם לא ידוע
"שלוש פגישות" ב"אורה" (1950) • צלם לא ידוע
"בקט" באורה (1965) • צלם לא ידוע
"בקט" באורה (1965) • צלם לא ידוע

הדעיכה

ב-1982, הושכר הקולנוע, יחד עם קולנוע "אמפי", ל-20 שנה לחברת "פסל", בבעלות משפחת פרבשטיין, אלא שהדעיכה, שכבר ניכרה בכל הענף, החלה להאיץ.

בראשית הפעילות, נמנעו המפעילים החדשים, בלחץ ראש העיר והחוגים החרדיים, מהפעלת הקולנוע בערבי שבת וחג, אך משחוו ירידה משמעותית בהכנסותיהם, החליטו בשנת 1986, לפתוח את שערי הקולנוע גם בימים אלה.

דיווח "מעריב" בגליונו מ-12 ביוני, 1986:

גם הערב יוקרנו סרטים בחיפה
סרטים יוקרנו בחיפה גם הערב, ליל החג ובליל שבת.
יו"ר התאחדות בעלי בתי הקולנוע בחיפה, אבי פרבשטיין, מסר כי מהשבוע, יוקרנו בלילות שבת סרטים בקולנוע נוסף.
בסך הכל מקרינים עתה ששה בתי קולנוע בעיר סרטים בלילות שבת.
הקולנוע השישי הוא קולנוע "אורה", הנמצא ברחוב הרצל בהדר הכרמל.
בית קולנוע זה נשאר עד כה סגור בלילות שבת לבקשת ראש העיריה, משום היותו במרכז הדר הכרמל, שם מתגוררת אוכלוסיה דתית גדולה.

הסוף

אך גם זה לא עזר, הדעיכה נמשכה, ובשנת 1990, נסגר הקולנוע.

 אחרי הסגירה, התגלע סכסוך עסקי ארוך בין חברת העובדים לשוכר, שהגיע עד לבית המשפט העליון, שם הוכרע הסכסוך ב-2003 (לטובת חברת העובדים) ע"י הרכב שופטים שכלל את אהרון ברק, אליעזר ריבלין ואסתר חיות.

אחרי שנסגר הקולנוע ב-1990, הוא נשאר נטוש לחלוטין למשך יותר מעשור. ב-1991, הורכבה ע"י העירייה רשימת מבנים לשימור בחיפה, שבאופן מוזר לא כללה בתי קולנוע כלל, אפילו לא את "אורה" ו"ארמון", מסימני ההיכר המובהקים של הדר הכרמל, ושל חיפה בכלל. ניסיונות שנעשו להכניס גם את קולנוע "אורה" לרשימת השימור לא צלחו.

 בשנת 2001, התבצע סקר שימור של האדריכל ירון גרנות, שהדגיש את חשיבותו ההיסטורית-אסתטית של הקולנוע, אך עדיין לא התקבלה בעיריה החלטה חד משמעית לשימורו.

ב-2002 נמכר הקולנוע ליזמים, והוועדה המחוזית אישרה את שינוי ייעוד המקום למרכז מסחרי.

היזמים, למרות שלא חויבו בשימור המבנה, בחרו, מרצונם הטוב, לשמור על חזיתו, ולא הלכו בעקבות "ארמון" שנהרס לחלוטין. לעומת זאת, רצפת האולם, שהייתה משוקעת, כוסתה כולה ביציקת בטון, ובמה שהיה הלובי של הקולנוע, נפתחו מספר חנויות. כדי לייצר גג לחנויות, נוצקה תקרה בגובה כחמישה מטר.

הצצה ל"אורה" ב-2019

בדצמבר 2019, התקיים במקום אירוע תרבות בשם "מבית הקרנות ועד שוק תלפיות". במסגרת זאת, התקיים אירוע מוסיקה בקומה השנייה של אורה (באיזור היציע המקורי). בתמונות שלמטה ניתן לראות את התקרה החדשה (המשמשת כרצפת האירוע), ומעליה את התקרה המקורית של האולם.

אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
אירוע ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות ירון גרנות
ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות איתמר רוטלוי
ביציע קולנוע "אורה" (2019) • באדיבות איתמר רוטלוי

ברקע התמונה שלמעלה, ניתן לראות את החלונות המפורסמים שנמצאים בחזית הקולנוע.

מי שעובר היום ברחוב הרצל, יכול עדיין לצפות בגברת הזקנה והורודה, שהייתה מסמליה של העיר, והיום היא תזכורת דהויה למה שהייתה אז, תזכורת להדר הכרמל של פעם, ובעצם תזכורת לחיפה של פעם.

"אורה" 2022 • צילום: יורם כץ
"אורה" (2022) • צילום: יורם כץ

אל הקוראים

אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים שאנחנו מעלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

אנחנו ממשיכים בסקירת בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

9 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
יחיאל אורגל
יחיאל אורגל
1 שנה לפני

יפה כתבת אבל טעות ענקית גבירתי הנאוה מעולם לא הוצג באורה אלא בקולנוע תמר ברחןב הפועל . הבמה באורה היתה מאד משוכללת לאותה תקופה.סיפור מעניין לגבי ההצגות בימי שישי כיון שאסור היה להציג בימי שישי מצאו דרך לעקוף והיו מקימים אירוע שקראו לו"נשף בשתתפות שחקני תיאטרון ….ובתכנית האמנותית ההצגה… וכך יצא לי לראות את מיטב ההצגות

Yoram Katz
Admin
1 שנה לפני

לגבי "גבירתי הנאוה" הסתמכתי על "ילדות נשכחת" של יעקב וייס.
בעקבות ההערה שלך, חזרתי לבדוק בעיתונות התקופה, ואתה צודק.
תודה!

Daniel Kaplan
1 שנה לפני

״גברתי הנאווה ״ בכיכובה של אודרי הפברון הוקרן בקולנוע רון !לא בתמר זה בדוק
בתמר הוקרן הסרט ״צלילי המוסיקה״ בכיכובה של גולי אנדרס

Yoram Katz
Admin
1 שנה לפני
הגב ל  Daniel Kaplan

מדובר בהצגה "גבירתי הנאוה", שאכן הועלתה ב"תמר".

אורי שרון
אורי שרון
1 שנה לפני

יליאל אורגל – מה שלומך? מתעניין אורי שרון

רות
רות
1 שנה לפני

בקולנוע נוף הייתי בהופעה של להקת סינג סינג בסביבות 1970

זלמן
זלמן
1 שנה לפני

מהנדס עירית חיפה א.ו. התנגד למהלך ביצוע שיפוץ הקולנוע והסבתו לחנויות. הוא חתם על צו הדורש מהמשפצים להחזיר את המצב לקדמותו או להרוס את המבנה ששופץ ללא היתר. המשפצים הגיעו לפגישה אצל המהנדס, ושאלו אותו מכיוון איזה רחוב להתחיל בהריסה? האם מכיוון הרצל או מכיוון רח' החלוץ? המהנדס רעם עליהם בקולו – מי האידיוט אשר התיר לכם להרוס בנין לשימור…

איל
איל
1 שנה לפני

הדר הייתה סמל הישוב היהודי ותיראו לאן הידרדרה.
לא נותר זכר ממאות מוסדות שפעלו בה, עשרות בתי קולנוע, בתי ספר, בתי מסחר ובתי כנסת.
הכל נמחק על ידי העירייה הארורה של מפאי הכושלת ועסקניה גוראל מצנע ויהב. 50 שנה בנו אותה ואז 50 שנה נטשו והרסו אותה.

רון שובל
רון שובל
1 חודש לפני

אבי ,דוד בלוש ז"ל ,עבד כמכונאי ראשי ומקרין סרטים בבתי הקולנוע אמפיתיאטרון ובהמשך בקולנוע אורה . הוא התחיל לעבוד כשולייה והמשיך לעבוד ברציפות בקולנוע אורה עד ליציאתו לפנסייה בשנת 1987 [למזלו, טרם סגירתו ] הוא היה גם חבר ועד העובדים בבתי קולנוע בחיפה
אהבתי לבקר אותו בימי שישי כשהיה מדביק את גלגלי הפילם הענקיים שהכילו למעלה מ-9 גלילים שקיבל ממפיץ הסרטים [ כל גליל ארך 10 דקות ] ובנוסף לערוך את שקופיות הפרסומות , יומני החדשות וטריילרים לסרטים שיוקרו בקרוב .
כמובן שהתלהבתי מטכניקת השחלת הסרטים למכונת ההקרנה שהיתה מאד מסובכת .
התאורה להקרנה היתה מופעלת ממוטות דקים שהותכו ויצרו תאורה חזקה .
הוא גם היה בין הבודדים שגלגל את סרט התרגום במקביל לסרט שהגיע ללא תרגום בתקופה שלפני הדפסת התרגום בגוף הסרט .

באותו נושא...

9
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x