תודות לאיתמר רוטלוי על תרומתו למאמר זה.
משפחת קומפנייץ
הבית בשדרות בת גלים 4, ליד הקזינו בבת גלים, היה שייך למשפחת קומפנייץ, ובשנות ה-1930 התגוררו בו שתי בנות המשפחה, שנישאו לאנגלים ועזבו איתם אחר כך את הארץ.
בבעלותה של משפחת קומפנייץ היה כבר בית קפה ברחוב הרצל. בשנות ה-1940, הרחיב מר קומפנייץ את את עסקיו. הוא פתח את "קפה קומפנייץ" המשקיף לים בשדרות בת גלים 2, והפך את חצר הבית בבת גלים 4 לאולם ריקודים עם רצפת עץ בשם "גן ים".
בהמשך, רכש קומפנייץ מכונת הקרנה, הציב אותה בתוך הבית, והפך את "גן ים" לקולנוע קיץ פתוח.
קולנוע "גן ים"
קולנוע "גן ים" נפתח ביוני 1947, בסרט "בעקבות הבחורים", עם אורסון וולס ומרלן דיטריך.
במודעת הפרסומת לסרט הפתיחה נאמר:
| קולנוע קיצי "גן ים" על שפת הים בבת גלים במקום הקריר ביותר בחיפה ממוצאי שבת 28.06.47 יוצג הסרט המפורסם, מלא שירה וחיים "בעקבות הבחורים" בהשתתפות מרלן דיטריך, ז'נט מקדונלד, האחיות אנדרו, סופיה טוקר ועוד ועוד. |
המקום הפך אבן שואבת לילדי השכונה. הם נהגו לטפס על עצים שניצבו מחוץ לקירות האולם, הציצו דרך חדר המדרגות של בניין בית הקפה ומצאו דרכים יצירתיות שונות ומגוונות כדי להתגנב פנימה ולצפות בסרטים ללא תמורה.
רובי יאנג, שנודע לימים כ"קיצוני הסופה" של הפועל חיפה ונבחרת ישראל, גדל בשכונה, וכותב בזכרונותיו ("השובבים של בת גלים") על הקולנוע המיתולוגי והמזנון שלו:
| קולנוע גן ים …האולם היה מוקף בחומה ובחזית. משדירות בת גלים היתה הכניסה, הקופות והמזנון שהיה פתוח לשני הכיוונים. הסרטים התחילו עם חשיכה. בתוך הקולנוע התיישבו הצופים ומסביב לחומות התכוננו המתפלחים. החומה היתה די גבוהה אבל לא מספיק גבוהה לשובבים של בת גלים, ובעיקר כשכרטיס עלה 9 גרוש. מי יכול היה להרשות לעצמו בשנות הצנע וכרטיסי מנות אוכל לבזבז 9 גרוש, בעיקר שהחומה לא כל כך גבוהה (שום חומה לא היתה כל כך גבוהה עבורנו אז)? טיפסנו אחד על השני, שמנו ארגזים, מקלות וכל מה שיכול היה לעזור לנו להגיע לחלקה העליון של החומה, ושם חיכינו לרגע המתאים לקפוץ פנימה. הרגע הנכון בא תמיד בשניות שלאחר כיבוי האורות. בשניות אלה ידענו שקשה לראות, שכן לוקח זמן מה עד שאישון העין מתרגל לחשיכה. גם האישונים של הסדרנים הקשוחים איז'ו הג'ינג'י ואח"כ דודה (דוד) לויתן, שכמה שנים מאוחר יותר הפך לשוער בית"ר תל אביב, נאלצו להתרגל לחשיכה, ואז היינו כבר בפנים! מתחבאים בין המושבים ומתישבים ליד אנשים, כדי שיחשבו שאנחנו חלק מהמשפחה. חלק קטן מאיתנו לא נתפס, ואל תקנאו במי שנתפס. לאיז'ו היתה יד כמו צבת, ואני מספר על כך ממקור ראשון. כשהוא תפס את האוזן שלי, הכאב הגיע עד לעומק הלב, וכשזרק אותנו החוצה, היה גם מתאמן בבעיטות כדורגל על הישבנים שלנו. ברי המזל שלא נתפסו היו צריכים לספר לנו אח"כ את הסרט וכל עלילותיהם בקולנוע. למחרת בבריכה, ראינו את איז'ו המציל, וקיוינו שלא יזהה אותנו, ושאם כן, שאין לו כל טינה בלב אלינו. … מזנון הקולנוע במשך היום היה המזנון סגור. כשהאזור היה שקט והחשק שלנו לממתקים היה בשחקים, היינו מנסים את מזלנו בקיוסק של הקולנוע. חלון המכירות היה סגור בכעין תריס ברזל עם פסי ברזל ארוכים "שישבו" זה על זה. התריס הזה היה מוגף מבפנים לצורך מכירות, ועלינו היה להרים את התריס מבחוץ. לתריס היו כ-20 פסים שכשהרימו אותם, היו מתגלגלים על גלגל מיוחד בחלק העליון של החלון. מצאנו שאת הפס העליון אפשר להרים קמעא, ואת זה שמתחתיו עוד קמעא, וכך אט אט נוצר רווח קטן בין החוליות של התריס! הרווח שנוצר בתחתית היה מספיק להכניס יד, והיד התחילה לחטט עד שמצאה מסטיקים, סוכריות וממתקים אחרים שתמיד היו בפינה השמאלית של מעקה המכירות. הכיסים התמלאו, וכעבור כמה דקות התחילה החגיגה. |
"גן ים" המשיך לפעול כקולנוע פתוח בחודשים מאי-נובמבר עד אמצע שנות ה-1950.
רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו בקולנוע "גן ים"
- יוני 1947: "בעקבות הבחורים", עם מרלן דיטריך
- יולי 1947: "אש"
- אוגוסט 1947: "סיפורי הכרך" עם ריטה הייוורת
- נובמבר 1947: "מר סמית נוסע לוושינגטון" עם ג'יימס סטיוארט
- יולי 1949: "זעם ההמון", "חייה הכפולים"
- אוקטובר 1949: "הגיבן הלוחם"
- מאי 1950: "קליאופטרה"
- יולי 1950: "בדרך ליפאן"
- ספטמבר 1951: "הברכה אין העברה"
- יולי 1951: "בכבלי אנוש"
- יולי 1951: "לה בוהם"
- ספטמבר 1951: "כמעיין המתגבר" עם גרי קופר
- יוני 1952: "ביערות מרילנד"
- יוני 1953: "השמיים הם שלי"
קולנוע "תכלת"
בשנת 1956, עברה הבעלות על הקולנוע לידי שלושה שותפים: שרגא אפשטיין, יצחק רוזנגרטן ומשה לנדברג, והוגשה תכנית למבנה מקורה וגדול יותר של קולנוע סגור, בחתימת האדריכל ס. זלצמן.
הקולנוע החדש זכה לשם "תכלת", והחל להקרין סרטים ביוני 1957.
מספר שבועות לאחר מכן, ב-21 ביולי, אירעה טרגדיה. בעקבות סכסוך שפרץ בין השותפים, חש משה לנדנברג ברע. הרופא שהוזעק למקום העביר אותו לבית החולים רמב"ם הסמוך, שם נפטר לנדברג בגיל 46.
בינואר 1958 התפרסמה במספר עיתונים המודעה הבאה:
| חברת קולנוע גן-ים בע"מ מציעה בזה למעוניינים מכירת בית הקולנוע "תכלת" בבת גלים. הקולנוע מצויד בציוד חדיש עם מיזוג אוויר בדבר פרטים נא לפנות להנהלת קולנוע "תכלת" בכל יום בין השעות 17:00-20:00 |
לא לגמרי ברור הרקע למודעה, או מה שקרה בעקבותיה.
רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו בקולנוע "תכלת"
- יוני 1957: "עמודי השמיים"
- יולי 1957: "מיסטר קורי" עם טוני קרטיס
- אוקטובר 1957: "לילה לילה"
- מרץ 1961: "מחול אהבה ו-1000 שירים"
- יולי 1961: סרט קצר "מים המלח ועד ים סוף"
- אוקטובר 1963: "בת הכרמים"
- דצמבר 1964: "המרגלת הצעירה"
- דצמבר 1966: "הבה נתחתן שנית"
- מרץ 1967: "המניע לרצח" עם גילה אלמגור
- אפריל 1967: "אי לייק מייק" עם חיים טופול
קולנוע "גיל"
כעשר שנים מאוחר יותר, עבר הקולנוע גלגול נוסף, ובמאי 1967, הפך להיות קולנוע "גיל".
רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו בקולנוע "גיל":
- מאי 1967: "שלושה ימים וילד" עם עודד קוטלר
- יוני 1967: "פורטונה" עם גילה אלמגור
- פברואר 1968: "הסנה הבוער"
- אוגוסט 1968: "גליה" עם מיריי דארק
- ינואר 1969: "הזוג המוזר" עם ולטר מתאו וג'ק למון
- פברואר 1969: "שלך באהבה"
קולנוע "גיל" לא האריך ימים, ובאוקטובר 1969, הגיש הבעלים, מר אייזברג, בקשה להפוך את המקום לאולם חתונות ואירועים.
הסוף
המקום נפתח כ"אולמי בת גל" בשנת 1971.
"אולמי בת גל" נסגרו ב-2010, והמבנה עמד נטוש יותר מעשור.
בשנת 2022, נהרס המבנה לטובת הקמת מבנה של חנויות ומגורים לפי תכנון של האדריכל אילן פיבקו.
אל הקוראים
אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים שאנחנו מעלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.
