חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 22 • קולנוע "כרמל גנים"

קולנוע "גנים" • איור: ד"ר דוד בראון
קולנוע "גנים" • איור: ד"ר דוד בראון

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

אלבום בתי הקולנוע - הצטרף לפרויקט מימון המונים

קח חלק בהוצאת אלבום "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה", והבטח לעצמך עותק של האלבום המתעד את כל 35 בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה מאז 1919, והמכיל טקסטים, תצלומים, מפות, מסמכים ואת האיורים המרהיבים של ד"ר דוד בר און. לתמיכה בפרויקט, אנא הקש על הקישור שלמטה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

קולנוע "כרמל-גנים", במושבה הגרמנית בחיפה, היה בעצם מתחם של שני בתי קולנוע. "כרמל" היה קולנוע קיץ פתוח, ו"גנים" אולם סגור.

המקום, ברחוב הגנים 1 (פינת יפו), היה מתחם עם היסטוריה קודמת של בתי קולנוע. קדם לו שם קולנוע "גן העיר" שפעל בשנים 1931-38, ונראה שמספר שנים אחר כך גם פעל שם קולנוע ערבי.

אתר קולנוע "כרמל-גנים" (2023) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר קולנוע "כרמל-גנים" (2023) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

האחים הפלר

בדצמבר 1945, הקימו האחים וילי ורוברט הפלר חברה בשם "אחים הפלר – עסקי קולנוע", שהתחילה להפעיל את קולנוע "כרמל".

הם ניגשו מיד להזמין סרטים מחברת הפצה בארה"ב. במכתב למטה מבקש וילי הפלר לקבל סדרת סרטים שהראשון שבהם הוא "פאוסט", ומבקש לחלק את הסכום של $500 למספר תשלומים, כנראה בגלל מגבלה על כמות מטבע החוץ שניתן היה לשלוח.

וילי הפלר כותב למפיץ סרטים אמריקאי (1947) • באדיבות איתי הפלר
וילי הפלר כותב למפיץ סרטים אמריקאי (1947) • באדיבות איתי הפלר

 החברה ניסתה גם, בגלגולה כ"אליס יתום את הפלר  בע"מ", להפוך את "כרמל" שהיה קולנוע קיץ לקולנוע סגור, אך הבקשה נדחתה ב-1949.

חזיתות "כרמל גנים" • מתוך תכנית האדריכל א. וולך (1947) • מנהל הנדסה, עיריית חיפה
חזיתות "כרמל גנים" • מתוך תכנית האדריכל א. וולך (1947) • מנהל הנדסה, עיריית חיפה
דחיית הבקשה לכיסוי "כרמל" (1949) • באדיבות איתי הפלר
דחיית הבקשה לכיסוי "כרמל" (1949) • באדיבות איתי הפלר

קולנוע "כרמל"

"כרמל" התחיל לפעול ב-1948, והעלה מעט סרטים וגם מופעים שונים.

העיתון "יום יום" פרסם בגליונו מ 12/11/1948:

בוקס בחיפה
בחיפה יופיע מחר על זירת הבוקס מוצי (משה) ספקוב, אלוף רומניה לשעבר במשקל כבד, לקרב בן 10 סיבובים, נגד ג'ימי טואל האמריקאי מניו ג'רסי העושה בארץ בשרות האו"מ.
כן יערכו קרבות נוספים במשקלים השונים, בין מתאגרפים מקומיים מחיל הים ו"מכבי" ת"א.
הופעות הבוקס תערכנה על במת קולנוע "כרמל" בחיפה מחר, החל משעה 3 אחה"צ.

ב-18/03/1950, נערכה ל"כרמל" פתיחה רשמית כקולנוע, עם הקרנת הסרט "נערת אמריקה".

פתיחה רשמית ל"כרמל" (1950) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
פתיחה רשמית ל"כרמל" (1950) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
סרטים ב"כרמל" (1948 – 1950)
סרטים ב"כרמל" (1948 – 1950)

מעיון בעיתונות התקופה, נראה שעד 1957, פעל הקולנוע תחת השם "כרמל" בלבד, ורק מ-1958 מתחיל השם "כרמל גנים" להופיע בפרסומים.

משפחת אוביץ'

מ-1955, כרוך סיפורו של קולנוע "כרמל גנים" בסיפורה של משפחה מיוחדת.

משפחת אוביץ' הם צאצאי שמשון אייזיק אוביץ' (1868-1923), שלקה בגמדות והתפרנס כבדחן בחתונות וכרב נודד בטרנסילבניה. שמשון נישא פעמיים, לברנה שנפטרה ב-1901, ואחריה לבתיה.

מנישואים אלה נולדו עשרה ילדים, מתוכם לקו שבעה בגמדות.

שמשון אוביץ' נפטר ב-1923. ב-1930, נפטרה גם בתיה, אשתו השניה של שמשון ואם המשפחה, והותירה אחריה עשרה ילדים בטווח הגילים 9-44. לפני מותה ביקשה האם המסורה מילדיה לא להיפרד ולשמור זה על זה כל ימי חייהם, ובמילותיה: "באש ובמים, לעולם לא להיפרד. לשמור אחד על השני, ולחיות אחד למען השני".

הילדים הקשיבו לעצת אימם.

הם הקימו להקה משלהם שנקראה "להקת ליליפוט", ששרה וניגנה באמצעות כלי נגינה קטנים המיועדים לילדים. הלהקה הופיעה בכל רחבי רומניה, הונגריה וצ'כוסלובקיה, כאשר בני המשפחה הגבוהים עוזרים מאחורי הקלעים.

משפחת אוביץ' בהופעה (1938) • צלם לא ידוע
משפחת אוביץ' בהופעה (1938) • צלם לא ידוע

חברי הלהקה שרו ביידיש, הונגרית, רומנית, רוסית וגרמנית. כאשר לא הופיעו, התגוררו כולם בבית משותף עם בני זוגם.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה, מנתה המשפחה 12 נפשות, מהן שבעה נמוכי קומה.

אחרי שתפסה הונגריה את צפון טרנסילבניה בספטמבר 1940, אסרו חוקי הגזע החדשים על אמנים יהודים לשעשע את מי שאינם יהודים. בני המשפחה השיגו אישורים בהם הושמטה עובדת היותם יהודים, והמשיכו בהופעותיהם הנודדות עד 1944.

מפגש עם השטן

לאחר השתלטות הגרמנים על הונגריה, ב-15 במאי 1944, גורשו כל בני המשפחה לאושוויץ, יחד עם כל בני הכפר  בו התגוררו. אחד האחים הגבוהים נמלט מן הגירוש, אך נעצר מאוחר יותר והוצא להורג.

משהגיעה המשפחה למחנה אושוויץ, הזעיקו השומרים הגרמנים את רופא המחנה יוזף מנגלה, שנהג לאסוף "קוריוזים" כגמדים ותאומים, עבור ה"מחקרים" שלו בתורשה.

מנגלה שיכן את בני המשפחה במתחם מיוחד. הוא דאג להם לתנאי מחיה סבירים, אך ביצע בהם ניסויים ובדיקות שונות ומשונות.

בין השאר, נלקח מח עצם מעמוד השדרה של בני המשפחה ללא משככי כאבים, דם נלקח מהם כמה פעמים ביום. הוא שפך מים חמים וקרים על אזניהם כדי לבדוק את "כח העמידה" שלהם ועקר את שיניהם. בני המשפחה גם הוצגו בפני קבוצות של רופאים ומבקרים שבאו למחנה לצפות ב"מחקריו" של מנגלה.

לאחר שמונה חודשים של גיהנום, שוחרר מחנה אושוויץ בידי הצבא האדום, ומשפחת אוביץ' יצאה לחופשי, כאשר כל בניה רצוצים ודוויים, אך חיים.

אחת האחיות, פרלה, סיכמה זאת בראיון שנתנה בשנת 2001, בגיל 80: "ניצלתי בעזרת חסדו של השטן".

פרלה אוביץ' (1991) • צילום: בועז לניר
פרלה אוביץ' (1991) • צילום: בועז לניר

אחרי השחרור מאושוויץ, הקימה המשפחה מחדש את להקת הבידור שלה, ונדדה ברחבי אירופה.

משפחת אוביץ' עולה לישראל

ב-1949, עלו בני המשפחה לישראל.

עיתון "הארץ" מיום 10/05/1949 ראה לנכון לייחד לאירוע ידיעה קצרה:

עלתה משפחת גמדים
באניה "עצמאות" הגיעה, בין יתר העולים, משפחת גמדים שמוצאה מסיגט ברומניה.
שם המשפחה אוביץ' והיא כוללת 5 אחים ושתי אחיות, כולם גמדים, ועוד שתי אחיות בגודל נורמאלי.
הם כולם היו במחנה ריכוז בזמן המלחמה.
הגמדים מהווים תזמורת ג'אז ביניהם.

המשפחה שוכנה בצריף דל במחנה העולים בבת גלים.

כדי להתפרנס, הם חזרו להופיע, וב 09/08/1949 המשיך "הארץ" לדווח:

הצגת להקת הגמדים
שבעת האמנים – הגמדים ממשפחת אוביץ', שעלו ארצה לפני זמן קצר מאונגריה, הופיעו בליל שלשום בהצגת בכורה שלהם באולם "אהל-שם" בתל-אביב, שהיה מלא מפה לפה.
התכנית כללה, שירה, מוסיקה וסקאטש מפרי עטו של ראש הלהקה ואבי המשפחה מר אברהם אוביץ'.
הופעות הלהקה שהיו בעברית, אידיש, אונגארית ורוסית, זכו לתשואות רמות.

אבל חיי התיאטרון הנודד היו קשים עבור בני המשפחה הרצוצה, וכשהגיעו לסף אפיסת כוחות, פנו לקבל הכרה ופיצויים, כניצולי שואה שעברו עינויים קשים.

הם נדחו ונשלחו מדלת לדלת, עד שבסופו של דבר, קיבלו זיכיון להפעלה של שני בתי הקולנוע במושבה הגרמנית.

בני המשפחה המשיכו לפעול כקבוצה, ותפעלו בעצמם את הקולנוע. המשפחה התגוררה יחד במתחם הקולנוע, ואחר כך בדירה סמוכה.

משפחת אוביץ' (1950) • מוזיאון השואה האמריקני • התמונה באדיבות יהודה קורן ואילת נגב • צלם לא ידוע
משפחת אוביץ' (1950) • מוזיאון השואה האמריקני • התמונה באדיבות יהודה קורן ואילת נגב • צלם לא ידוע

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"כרמל"

קולנוע "גנים" בשנות ה- 1950 • צלם לא ידוע
קולנוע "גנים" בשנות ה- 1950 • צלם לא ידוע

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"גנים"

  • מרץ 1958: "דסטן" עם ראג' קאפור
  • אפריל 1958: "דמעות וייסורים" עם ראג' קאפור
  • אוגוסט 1958: "לחן אל חולוד"
  • נובמבר 1959: "רקוד האהבה" עם סמיה ג'מאל
  • יולי 1960: "הבטחת אהבה" עם פריד אל אטרש
  • אוגוסט 1960: "כדור בלב" עם מחמוד עבדול ווהאב
  • מרץ 1961: "דלילה"
  • יוני 1961: "בשלהבת האהבה:" עם עבדול חלים חאפז
  • יוני 1963: "כולו אש"
  • יולי 1964: "לב אמא"
  • נובמבר 1968: "שירת החיים"
  • פברואר 1969: "אבא לא אשם"
  • אוגוסט 1972: "שמך בלבי לנצח"
  • נובמבר 1973: "בעל על תנאי"
  • אפריל 1974: "פרח הכלה"
  • ינואר 1975: "פרידה"
  • יולי 1976: "עלובי החיים"
  • אפריל 1977: "ג'וליה" עם ונסה רדגרייב וג'יין פונדה
  • מאי 1977: "אנתוני"
כרטיס כניסה ל"כרמל גנים" (תחילת שנות ה-1960) • נוסטלגיה אונליין • מקור לא ידוע
כרטיס כניסה ל"כרמל גנים" (תחילת שנות ה-1960) • נוסטלגיה אונליין • מקור לא ידוע

עם הפנים אל הקהל המקומי

עיון ברשימת הסרטים שהוקרנו בקולנוע מראה שינוי מגמה לקראת 1958, שעד אליה כוונו הסרטים לקהל הרחב. משנה זאת עבר הדגש אל סרטים ערביים, טורקיים והודיים.

הסיבה לכך הייתה הבידול שבין שכונות העיר.

תושבי הכרמל והדר הכרמל לא נהגו לרדת לצורך בידור לעיר התחתית, שתויגה באותה תקופה כאיזור לא יוקרתי. באותו זמן, בתי הקולנוע המרובים בהדר ועל הכרמל, שהיו בשיא פריחתם, הציעו שפע של אפשרויות לבחירה.

בעלי בתי הקולנוע בעיר התחתית ("כרמל גנים", "עין דור" ובמידה רבה גם "הדר") הבינו שעליהם לפנות אל קהל השכונות שלהם, והחלו להקרין סרטים שהתאימו לתושבי האזור, וכך משנת 1958, התמקד "כרמל גנים" בעיקר בסרטים ערביים, טורקיים והודים.

כרטיסי כניסה ל"כרמל גנים" (1968) • באדיבות משה שטיין
כרטיסי כניסה ל"כרמל גנים" (1968) • באדיבות משה שטיין

בחגי תשרי ויום כיפור, תפקד הקולנוע כבית כנסת לתושבי האיזור. 

קולנוע "גנים" • איור: ד"ר דוד בראון
קולנוע "גנים" • איור: ד"ר דוד בראון

הסוף

באופן טבעי, היו בתי הקולנוע של העיר התחתית בין הראשונים שנפגעו בגל הדעיכה הכללית של בתי הקולנוע השכונתיים.

בתי הקולנוע של משפחת אוביץ' הפסיקו להיות רווחיים, ובשנת 1977, הוקרן בהם הסרט האחרון.

ב-1994, נבנה על מתחם "כרמל גנים" (בצירוף חלקות נוספות) קניון ה"סיטי סנטר" של חיפה.

אבל גם אחרי מותו הרשמי והשמדתו הפיזית, הצליח קולנוע "כרמל גנים" להופיע בסרט:

בסרט "פעם הייתי" (2010), הוצגה דמותה של משפחת גמדים המחזיקים בבית קולנוע בעיר התחתית בחיפה. ההשראה באה מן הספר "בשבילה גיבורים עפים", של אמיר גוטפרוינד, שמצידו התייחס לסיפורה של משפחת אוביץ'. את הדמות המרכזית במשפחה שבסרט ("סילביה"), גילמה השחקנית בת-אל פאפורה, שהיא נצר למשפחה.

כיון ש"כרמל גנים" כבר פינה את מקומו ל"סיטי סנטר", השתמשו  מפיקי הסרט בקולנוע "הדר" הנטוש כאתר צילומים.

אתר כרמל גנים (סיטי סנטר) 2023 • צילום: יורם כץ
אתר כרמל גנים (סיטי סנטר) 2023 • צילום: יורם כץ

אל הקוראים

אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים שאנחנו מעלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

3 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
עוזי אברהם
עוזי אברהם
9 חודשים לפני

אני מרגיש וכחובה אישית לציין את פועלו המיוחד של יורם כץ על עריכתו ומחקרו הכה מיוחד אודות היסטוריית בתי הקולנוע בחיפה ובצורה כה יסודית, עד כדי הבאתו של כל פרט קטן וכה חשוב להשלמתו של מחקר שכה היה נדרש לעשותו, ועל פועלו זה מגיע ליורם תודה מרובה עם אות הוקרה מיוחדת מכל תושבי העיר חיפה !
אני גם מרגיש חובה אישית לציין כאן את שמו של דר' דוד בר און על הביצועים הכה מרשימים של איוריו המקסימם על סדרת בת הקולנוע בחיפה,
והשילוב הנהדר הזה בין יורם כץ לבין דוד בר און מביא כאן לכולנו חלק נכבד מסיפורי חיפה שממש נעלמו מהאופק אך חזרו אלינו בשנית, בכדי להזכירנו את אותם ימים בלתי נשכחים שישארנו עימנו לעד.
ממני שאו את ברכותיי על מעשיכם המרשימים.

ממני
עוזי אברהם

אילנה טובים
אילנה טובים
9 חודשים לפני

מרתק מאד. לא ידעתי. תודה על השיתוף במידע

אבינעם נעמני
אבינעם נעמני
9 חודשים לפני

אחד הסרטים הראשונים שראיתי בחיי פנטסיה של וולט דיסני שהוקרן בקולנוע גניםב-1948 או 49. גרנו ברחוב הגפן בשכנות אלינו גרה משפחה שהאבא ערבי והאמא יהודייה היו חברים של הורי, אינני יודע אם הוא היה הבעלים או מנהל אך לפי מה שסופר לי קבלנו ממנו הזמנות וזה היה אח הסרטים הראשונים שראיתי בחיי

באותו נושא...

3
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x