חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 23 • קולנוע "מקסים"\"ורד"

קולנוע "ורד" • איור: ד"ר דוד בר און
קולנוע "ורד" • איור: ד"ר דוד בר און

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

"תל עמל", היא שכונה שהוקמה בשנות ה-1920, והמוקמת על צלע ההר, בחלק התחתון של "דרך יד לבנים", היורדת מנווה שאנן לכיוון העיר התחתית והיציאה המזרחית של חיפה.

תל עמל, היא ההמשך המזרחי של "חליסה", שכונה ערבית, ששכנה בעיקר באיזור הרחובות גוש עציון והגיבורים של ימינו. במהלך מלחמת העצמאות התחוללו במקום קרבות שהוכרעו באפריל 1948, עם כיבוש "בית הנג'אדה" הסמוך לגשר רושמיה, ע"י גדוד 22 של ההגנה.

חליסה ותל עמל - מפה סכמטית • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
חליסה ותל עמל – מפה סכמטית • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

חליסה ננטשה על ידי רוב תושביה הערביים, ובתי השכונה הפכו לנכסי נפקדים.

 אחרי קום המדינה, ועם גלי העלייה הגדולים של תחילת שנות ה-50, שוכנו במקום עולים מאירופה, ובהמשך גם מעיראק ומצפון אפריקה.

בית העם של תל עמל

ב-1940 קיבל ועד תל עמל את אישור העירייה להקמת בית עם על שטח שהיה שייך לועד ברחוב הירדן 52.

המבנה תוכנן על ידי האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר בסגנון בינלאומי, ותוכנן לעמוד על מסד הגבוה באופן ניכר ממפלס רחוב הירדן. מדרגות מוכתר צבי, שקישרו בין רחוב זה והרחוב הנמצא מעליו, שימשו כגישה אל הבנין.

תכנית "בית העם" (1940) • החזית לרחוב הירדן • מנהל הנדסה, עיריית חיפה
תכנית "בית העם" (1940) • החזית לרחוב הירדן • מנהל הנדסה, עיריית חיפה

העבודה על "בית העם" התחילה, אך הבנייה נעצרה מחוסר תקציב.

"מקסים"

בשנת 1949 הגיש הועד בקשה לועדת בנין ערים לשנות את ייעודו של המקום לבית קולנוע.

החלטת הועדה המקומית לאישור קולנוע בתל עמל (1949)
החלטת הועדה המקומית לאישור קולנוע בתל עמל (1949)

הועדה הייתה מוטרדת מן העובדה שלבית הקולנוע המיועד הייתה חנייה לשלושה רכבים בלבד, אך אישרה עקרונית את התכנית.

ב-1949, הגיש הועד תכנית חדשה למקום. על התכנית חתם האדריכל צבי טילמן, והיא הכילה את בית הקולנוע המיועד, עם 280 מקומות ישיבה, לצד שטחים משרדיים שהוקצו לטובת ועד תל עמל.

תכנית טילמן (1949) לקולנוע ומשרדים
תכנית טילמן (1949) לקולנוע ומשרדים

ב-1950, הסביר ועד השכונה שבעיית החנייה שהטרידה את הועדה אינה קיימת, כי ממילא לרוב המכריע של תושבי השכונה אין רכב. הועדה קיבלה את הטיעון ואישרה הקמת קולנוע עם 320 מקומות ישיבה.

החלטת הועדה המקומית לאישור קולנוע בתל עמל (1950)
החלטת הועדה המקומית לאישור קולנוע בתל עמל (1950)

המבנה הושלם בתוך כשנתיים, ובתחילת 1952, התחיל לפעול בו קולנוע "מקסים".

מפעילי המקום היו בני משפחת אקרט הזכורים מבתי הקולנוע "מוריה" ו"במה" שעל הר הכרמל.

הסרטים שהוקרנו ב"מקסים" היו בדרך כלל סרטים ישנים, או כאלה שהגיעו אחרי שמיצו את עצמם בהקרנות בבתי הקולנוע בהדר הכרמל.

אתר קולנוע "מקסים" (2022) • במפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר קולנוע "מקסים" (2022) • במפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

כותב יוסי גלוזמן שגדל בשכונה:

קולנוע מקסים היה הסינמה פרדיסו של בני גילי שחיו בחליסה תל עמל.
מאחר שהקולנוע היה הבילוי הזמין בשכונה, היו סרטים שראיתי בו הרבה פעמים.
בקולנוע הקטן הזה חוו רבים מאיתנו את החיבוק הראשון ואת הנשיקה הראשונה.

מעברת תל עמל

באותה תקופה שימשה השכונה גם כמעברה, ואחד האזכורים הראשונים של הקולנוע מופיע בהקשר לאירוע מזעזע, ששיקף מצב קשה של השכונה ותושביה.

כך דיווח כתב "קול העם" בתאריך 10/02/1952:

תושבי מעברת תל עמל תובעים רופא תורן למעברה וטיפול רפואי מספיק
מעברת תל־עמל — מאת סופרנו —
אסון מחריד, אשר זעזע את כל תושבי המעברה, גרם לחיזוק תכיפות דרישתם לסדר מיד רופא תורן למעברה
וטיפול רפואי מספיק בתושבי המעברה, הנאבקים קשה לעבודה ולחיים אנושיים.
ביום ב', 4.5.52, נמצא בצריפו תלוי תושב המעברה וכטר דוד.
המנוח, בן 40, שהשאיר אשה וילד, סבל מכאובים קשים ממחלה, וכל מאמציו במשך החדשים האחרונים להינתח, נשארו ללא כל תוצאות.
כשהודיע לו הרופא בקופת חולים, כי אין מקום בשבילו בבית החולים ועליו עוד לחכות לתורו, חזר מיואש ומעוצבן.
נוסף לזאת היה מצבו הכלכלי קשה מאוד בגלל היותו מחוסר עבודה, ובמתיחות עצבים זו, תלה את עצמו בחבל, שלקחו מאחד האהלים.
אשת המנוח, שנכנסה זמן קצר לאחר המעשה לצריף, פרצה בצעקות, והשכנים הורידו אותו מהתליה, בעודנו חי והדופק שלו פועל, רצו לכן לבקש רופא.
באין רופא במעברה ואין טלפון באותה שעה, בה המשרד סגור, עברה כחצי שעה, עד שמצאו רופא בקולנוע בקרית עמל.
כשהגיע הרופא למעברה, מצא את הנפגע מת.
האסון המחריד עורר התמרמרות וזעם בין תושבי המעברה הרואים יחם של חוסר אחריות כלפי חייהם ובריאותם.
הם דורשים סידור מידי של רופא תורן וטיפול רפואי מספיק בחולים.

ב-1953, אושרה בקשה לתוספת למבנה, לצורך שימוש כבית כנסת לתושבי השכונה.

אישור עקרוני לבית כנסת (1953)
אישור עקרוני לבית כנסת (1953)

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"מקסים"

  • פברואר 1952: "זעם ההמון" עם מישל סימון
  • אפריל 1952: "שער הניצחון" עם אינגריד ברגמן
  • מאי 1952: "איש הפלא"
  • יוני 1952: "מבין החומות"
  • נובמבר 1953: "ענני הזוהר"
  • ינואר 1956: "מריטה"

אין בעיתונות התקופה אזכור לסרטים שהוקרנו ב"מקסים" אחרי 1956, וכנראה שהקולנוע סגר את שעריו באותה שנה.

"ורד"

ב 20/05/1959, נערכה באותו מבנה הפתיחה החגיגית של קולנוע "ורד" החדש, שקם  במקומו של "מקסים". את הקולנוע בגלגולו החדש ניהלה קבוצת שותפים, וביניהם שמשון לכטמן.

הודעה על פתיחת "ורד" • "חרות" 20/05/1959
הודעה על פתיחת "ורד" • "חרות" 20/05/1959
קולנוע "ורד" • איור: ד"ר דוד בר און
קולנוע "ורד" • איור: ד"ר דוד בר און

"ורד" שרד כשבע שנים. מעבר לסרטים, אירח הקולנוע כנסים ואסיפות בחירות.

אסיפת בחירות ב"ורד" (1959) • "על המשמר"
אסיפת בחירות ב"ורד" (1959) • "על המשמר"

בשלב מסוים, שכנה בשעות היום באחד החדרים במקום גם אחת מכיתות בית הספר היסודי "אמונה".

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב" ורד"

  • יוני 1959: "הנרל החמודה"
  • יולי 1959: "אלימות בשכונת העוני" עם פול ניומן
  • אוקטובר 1959: "צ'רביץ'"
  • מרץ 1960: "תיאודורה"
  • מרץ 1961: "פחד" עם אינגריד ברגמן
  • יולי 1961: "מעשה בבובה"
  • יוני 1963: "אהובי חזור אלי" עם רוק הדסון, "משפחת רובינזון"

הסוף

אחרי 1966, לא נמצא יותר ל"ורד" זכר בעיתונות התקופה, ונראה שסגר את שעריו כקולנוע באותה שנה.

בשנת 1972, שונה יעוד המבנה, והוא משמש עד היום בתור משכן לשני בתי כנסת, ספרדי ואשכנזי, וגם כבית תמחוי. בתחילת שנות ה-70 פעל מעל בתי הכנסת מועדון נוער עירוני, ובקומת הכניסה פעל גן ילדים עירוני.

אתר קולנוע "מקסים"\"ורד" (2022) • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע "מקסים"\"ורד" (2022) • צילום: יורם כץ

אל הקוראים

אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים שאנחנו מעלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הירשם
להודיע ​​על
guest

2 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
צביקה זמרני
צביקה זמרני
11 חודשים לפני

קולנוע ורד שימש כבית כנסת כבר בשנת 1969. שם חגגתי שבת חתן בספטמבר 69

לאה פרנקל לארדו
לאה פרנקל לארדו
11 חודשים לפני

תופעה שכיחה בזמן הקרנת הסרטים,הסרט(פילם)נקרע כך שהיו הרבה הפסקות לא יזומות בסרט.לאור זאת הפסקנו ללכת לראות סרטים. זה הזיכרון שיש לי מקולנוע ורד.

באותו נושא...

2
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x