חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 70 ש"ח באיסוף עצמי, 90 ש"ח במשלוח.

פרק 25א • המקרין של "עצמון"

אברהם שפטר- המקרין של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר
אברהם שפטר- המקרין של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

אלבום בתי הקולנוע - הצטרף לפרויקט מימון המונים

קח חלק בהוצאת אלבום "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה", והבטח לעצמך עותק של האלבום המתעד את כל 35 בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה מאז 1919, והמכיל טקסטים, תצלומים, מפות, מסמכים ואת האיורים המרהיבים של ד"ר דוד בר און. לתמיכה בפרויקט, אנא הקש על הקישור שלמטה.

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הקדמה

הרוב המוחלט של צופי הקולנוע אינם מודעים כלל למערכות הרבות הנדרשות כדי לאפשר להם לשבת באולם בניחותא ולצפות בסרט.

בימי תור הזהב של בתי הקולנוע השכונתיים, היו הטכנולוגיות שאפשרו זאת, ובמיוחד טכנולוגיית ההקרנה, מורכבות למדי.

 אברהם שְפַּטֶר, המקרין ואיש המערכות המיתולוגי של "עצמון", היה מיחידי הסגולה ששלטו ברזי הטכנולוגיות הללו.

 סיפורו של שפטר מאפשר לנו הצצה אל עולם הטכנולוגיה של בתי הקולנוע.

אברהם שְפַּטֶר

אברהם שפטר נולד בלודמיר, שעד 1939 הייתה חלק מפולין (היום היא עיר באוקראינה). בגיל 15, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע לרוסיה ללמוד את מקצוע מכונאות הקולנוע.

את שנות המלחמה עבר שפטר הצעיר ברוסיה. כאשר היה בן  17, התגייס לצבא הרוסי, ונפצע בקרבות בחזית.

בסופו של דבר הציל המעבר לרוסיה את חייו, שכן כל בני משפחתו –  הוריו, אחיו ואחיותיו, נספו בשואה מייד עם פלישת הגרמנים לפולין.

קולנוע "הדר"

אברהם שפטר עלה לישראל ב-1948.
פציעתו במלחמה הקנתה לו מעמד של נכה מלחמה בנאצים, והוא היה מכונאי קולנוע בהכשרתו. שני אלה סללו את דרכו לקבלה לעבודה בקואופרטיב "שחרור", שהקים את קולנוע "הדר".

שפטר עבד בקולנוע כמקרין וכאחראי כללי על מערכות (חשמל, מכונות, קירור ומיזוג).

באותם ימים, ניהל את "הדר" שמחה פרבשטיין – מנהל שעובדיו כיבדו, העריכו ואהבו.

שפטר היה עובד מסור, שבחר לקשור את הקריירה המקצועית שלו בפרבשטיין ובבתי הקולנוע שלו.

בעקבות שמחה פרבשטיין

פרבשטיין עזב את "הדר" כדי להקים "עצמון" (1952). הוא לקח איתו את אברהם שפטר, והפקיד בידיו את התפעול והתחזוקה של כל מערכות הקולנוע.

בנוסף לעבודתו זאת, סיפק שפטר מדי פעם שירות טכני גם בבתי הקולנוע האחרים של פרבשטיין ("מירון" התווסף ב-1959, וב-1968, נוספו גם "אורה" ו"אמפי", שעברו לניהול המשפחה). הוא עזר גם בקולנוע "הדר", בו התחיל את דרכו.

אברהם שפטר- המקרין של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר
אברהם שפטר- המקרין של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר

אברהם שפטר היה ליד ימינו של שמחה פרבשטיין בכל נושא טכני. עם הזמן, נוצרו קשרים טובים גם בין המשפחות, שהתגוררו לא הרחק זו מזו.

שוש, בתו של שפטר, הייתה צעירה מעט ממרים (מירה) פרבשטיין, איציק, בנו, היה בן גילו של דדי פרבשטיין, והילדים בילו לא מעט יחד.

שפטר, שידע לעשות הכל בשתי ידיו, עזר לפרבשטיין, במידת הצורך, גם לתחזק את ביתו.

בימי הולדת, נהנו ילדי שפטר מזכות מיוחדת לחגוג עם חבריהם במסיבה בלובי של הקולנוע. המסיבות הסתיימו תמיד בהקרנת סרט, ששפטר האב היה מביא במיוחד לאירוע.

פיני חוגג ב"עצמון" • אלבום משפחת שפטר
פיני חוגג ב"עצמון" • אלבום משפחת שפטר

כל הכבוד לצה"ל

שפטר תרם בהתנדבות מנסיונו גם לשיפוץ בית הקולנוע בבסיס חיל האויר ברמת דוד. עזר לו הצוות המקומי של הקולנוע, וגם בנו איציק, שנסע איתו מספר פעמים כדי לסייע.

לאות הוקרה, הוזמנה המשפחה לאירוע הפתיחה החגיגי של הקולנוע המחודש, שאירח הקרנת גאלה של סרט בכיכובו של אסי דיין. 

אברהם שפטר (שני מימין), רעייתו שרה, בנו איציק ואסי דיין באירוע הפתיחה ברמת דוד • אלבום משפחת שפטר
אברהם שפטר (שני מימין), רעייתו שרה, בנו איציק ואסי דיין באירוע הפתיחה ברמת דוד • אלבום משפחת שפטר

מערכות הקולנוע

אברהם שפטר היה אחראי על המערכות הרבות והמגוונות של הקולנוע. הוא גייס גם את בניו, איציק ופיני לעבודה, וזיכה אותם בהיכרות מקצועית עם המערכות הללו.

המקרנות

ב"עצמון" פעל במקור זוג מקרנות Gaumont Kelly עם פנס קשת (פחמים) תוצרת בריטניה.

פיני בין שתי המקרנות של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר
פיני בין שתי המקרנות של "עצמון" • אלבום משפחת שפטר

הפקת התאורה במקרנות הללו נעשתה בעזרת שני מוטות פחם שהיו מוכנסים למכונה, ומודלקים בעזרת ניצוץ חשמלי.

בין קצוות שני המוטות הייתה נוצרת קשת חשמלית, שהפיקה את התאורה הנדרשת להקרנת הסרט.

אפקט קשת חשמלית • Achim Grochowski - Achgro
אפקט קשת חשמלית • Achim Grochowski – Achgro

מוטות הפחם היו מתכלים תוך כשעה, ולפעמים היה צורך להחליפם במהלך הסרט.

בנוסף לאור, הפיקו המוטות הללו גם חום עצום, ולכן חשוב היה להקפיד שהסרט לא ייפגע. עצירה של הסרט ולו לפרק זמן קצר, עלולה הייתה לגרום לו להתלקח.

מי שראה סרטים באותה תקופה, זוכר את התופעה בה היה המקרין נרדם על משמרתו, והתמונה על המסך הייתה הולכת ומתעמעמת. במקרים אלה, היה הקהל באולם מגיב בשריקות בוז ובקריאות רמות, שהעירו את המקרין ואילצו אותו לטפל במוטות הפחם.

במקרה אחד שזכור לי (לא זכור לי באיזה קולנוע), אפילו התלקח הסרט בזמן ההקרנה.

ב"עצמון", הקפידו אברהם שפטר ובניו שתקלות מסוג זה לא תקרינה.

איציק ליד המקרנה • אלבום משפחת שפטר
איציק ליד המקרנה • אלבום משפחת שפטר

תהליך ההקרנה

גלגל אחד הספיק לכ-25 דקות, וכדי להריץ סרט מלא, היה צורך להחליף מכונה בזמן שהסרט רץ. לצורך זה נעשה שימוש בשתי מכונות הקרנה, כאשר אחת מהן עומדת בהמתנה.

התהליך היה כזה:

  • מספר דקות לפני תום הגלגל במכונה הראשונה, הפעיל המקרין את המכונה השניה. היא הועמדה בהמתנה כאשר מוטות הפחמים שלה דלוקים, אך אור הפנס שלה חסום.
  • כ-15 שניות לפני תום הגלגל במכונה הראשונה, ניתן היה להבחין בסימן חרוט בפינה העליונה הימנית של התמונה. זה היה האות להתחיל את המעבר ביו הגלגלים והמכונות.
  • כעת, הופעל מנוע המכונה השניה, שהתחילה להריץ זנב סרט ריק באורך של כ-15 שניות.
  • במשך כ-15 השניות הבאות, פעלו שתי המכונות במקביל. בזמן זה, מנע מחסום אור מן המכונה השנייה את ההקרנה אל המסך.
  • כשהופיע (במכונה השנייה) אות שמסמן את תום 15 השניות, הפעיל המקרין שני מפסקים:
  1. האחד העביר את התמונה ממכונה למכונה, ע"י הסרת מחסום האור במכונה השניה, והפעלת מחסום אור בראשונה.
  2. השני העביר את אות השמע המגיע אל ההגברה, מן המכונה הראשונה אל השניה.

פורמט ההקרנה

על ידי החלפת עדשה, ניתן היה להקרין במספר פורמטים, שתאמו סוגי סרטים שונים.

היו מספר סוגי עדשות:

  • עדשה לסרטים בפורמט מלא (4:3), הקרוב לריבוע. זה היה הפורמט המקובל לסרטים בשנות ה-1940.
  • עדשה לסרטים בפורמט WIDE SCREEN (16:9) – פורמט זה "חתך" את החלק העליון והחלק התחתון של התמונה, והגדיל את התמונה המוקרנת, כך שהיא הורחבה לצדדים.
  • עדשה אנמורפית, ששמשה לצורך הקרנת סרטים בפורמט CinemaScope ( 1:2.65) (בהקרנת סרט סינמסקופ עם עדשה רגילה התמונה והדמויות נראים צרים מאוד).

לעיתים הגיעו להקרנה סרטים בפורמט מלא. כדי שלא להקרין מידע על התקרה ותחתית המסך, הותקן חלון מתכת קבוע, שכיסה את אזור מעבר האור מהפנס אל המסך.
סרט סינמסקופ צולם בפריים מלא בפורמט 4:3, וצומצם בצילום ביחס של כ-1:2 ברוחב, מה שיצר תמונה "צרה". העדשה האנמורפית ביצעה הרחבה ביחס הפוך, כדי להחזיר את התמונה לפרופורציה הנכונה.

בעת הקרנת סרט סינמסקופ נפתחו הוילונות של מסך ההקרנה באולם לרוחב מקסימלי.

"עצמון" החדש

כאשר הורחב הקולנוע (1986), נרכשו עבור עצמון 4 ו-5 מקרנות חדשות ומודרניות שידעו להקרין סרט שלם, ללא צורך בהחלפה תוך כדי הקרנה. גם הסאונד התחדש ל"דולבי סטריאו". המכונות הישנות שירתו את עצמון 1 ו-2.

ההקרנה לאולמות עצמון 4 ו-5 נעשתה בעזרת שימוש במראות.

פתחי ההקרנה המקוריים שמשו להקרנת הסרט לאולם הקולנוע המקורי, שכעת הפך להיות "עצמון" 1. מתחתם, הותקנה תקרה עבור אולמות עצמון 4 ו-5 (היציע לשעבר של עצמון המקורי). לפיכך, פתחי ההקרנה עבור עצמון 4 ו-5 היו צריכים להיות מתחת לרצפת חדר ההקרנה.

כדי לאפשר את ההקרנה, נוצרו פתחים ברצפת חדר ההקרנה, והותקנו מראות, שהיטו את ההקרנה אל מסכי האולמות החדשים.

הכנת הסרט להקרנה

כל סרט היה מגיע בשק גדול, מחולק ל"מערכות" בנות עשר דקות כל אחת.

על המקרין היה להעביר את הסרט אל גלגלי מכונת ההקרנה, שבמקור, כאמור, הכילו עד 25 דקות של הקרנה לגלגל.

לצורך זה, היה על המקרין לחבר כשתיים וחצי מערכות לגלגל אחד.

 את החלקים היה המקרין מדביק זה לזה בעזרת מברשת לכה טבולה באצטון. בנוסף לסרט עצמו, היה צורך להדביק זנב פתיחה וזנב סיום (של כ-15 שניות) לכל גלגל.

במהלך הפעולות הללו עלולה הייתה ליפול טעות, ולכן ההדבקה וההרכבה היו מתבצעות ביום שישי בבוקר. אחר הצהריים הייתה מתבצעת הקרנת ניסיון ובקרה של הסרט, כדי לוודא שכל החלקים הודבקו במקומם הראוי.
כך זכו ילדי משפחת שפטר לראות באחה"צ של ימי שישי כמות אדירה של סרטים, לפני הבכורה הרשמית.

צוות ההקרנה

לכל אולם קולנוע היו זוג מקרינים קבוע ומקרין מחליף. שעות העבודה היו מ-15:30 (לקראת הצגה יומית, שמתחילה ב16:00) ועד אחרי סיום הצגה שנייה, בד"כ סביב 23:00).

בין ההצגה היומית להצגה ראשונה (בין 18:00 ל 19:00) ניתן היה לצאת להפסקה של כ-40 דקות.

לכל מקרין קבוע היה יום חופש קבוע באמצע השבוע, ואז היה מצטרף המקרין המחליף למקרין הקבוע השני.

תפקיד המקרין המחליף התאים מאוד לסטודנט או לעובד חלקי. זה התאים לאיציק ופיני, בניו של אברהם שפטר. הבנים עבדו כמקרינים מחליפים ב"עצמון" מגיל 12 עד גיוסם לצבא, ואחר כך גם כסטודנטים בטכניון.

פיני שפטר מתכונן להקרנה • אלבום משפחת שפטר
פיני שפטר מתכונן להקרנה • אלבום משפחת שפטר

בקישור המצורף ניתן לראות סרטון שצילם אברהם שפטר בשנת 68. הסרטון מתעד את איציק שפיר (שפטר) בן ה-15, צועד אל עצמון ונכנס אל חדר ההקרנה וחדר המכונות.

מערכת הקול

לכל מכונת הקרנה היה מגבר שפופרות של 20 וואט כל אחד.
הצלילים הושמעו דרך רמקול קדמי מרכזי לצלילים הגבוהים, ושני רמקולים של "12, שהיו תלויים במרכז, מאחורי המסך, שהיה מסך מחורר.

בהפסקה ניגן פטיפון מחובר למערכת הקול תקליטי מוסיקת רקע.

מקרן הפרסומות

בנוסף למקרנות הקולנוע, היה שימוש ב"פנס קסם" לצורך הקרנת שקופיות פרסומת, שהוכנו על ידי "פרסום שפי". פס הקול של הפרסומת הושמע מתוך טייפ סלילים, שהופעל במקביל להפעלת הפנס.

הכרזה על תחילת הסרט

כדי להכריז על התחלת הסרט נדרש המפעיל לבצע מספר פעולות:

  1. עמעום התאורה נעשה באמצעות הפעלת Dimmer.
  2. פתיחת המסך נעשתה על ידי לחיצה חד פעמית על כפתור. בקר המסך כלל כפתור לפתיחת מסך, כפתור לסגירת מסך וכפתור אמצעי לעצירת הפעולה (פתיחה או סגירה).
  3. המפעיל סובב ידית של מנגנון פעמון שהשמיע את צליל ה"דינג דונג" ברמקול של האולם. המפעיל היה צריך לסובב את הידית עד סיום השמעת הצליל.

מערכת קירור ומיזוג אוויר

עצמון היה הקולנוע הראשון בחיפה שהכיל מערכת מיזוג אוויר חדשנית על בסיס קירור גז, שנשלטה מאזור חדר ההקרנה. מערכות המיזוג והאיורור הותקנו בחדר שירות גדול, שבו היו גם ארבעה חלונות שפנו לרחוב (ושניתן לראותם גם היום).

איציק ליד המדחס בחדר השירות של הקולנוע (1968) • אלבום משפחת שפטר
איציק ליד המדחס בחדר השירות של הקולנוע (1968) • אלבום משפחת שפטר

מערכת הקירור היתה מבוססת על דחיסת גז פריאון (שהיום אסור בשימוש). אחרי שנדחס בקומפרסור (בתמונה למעלה), קורר הגז הדחוס החם בבריכות מים שהיו על הגג, ועבר פריקת לחץ מבוקרת, שהורידה מאוד את הטמפרטורה שלו. הגז הקר הוזרם דרך רדיאטורים, עליהם הפיחו מאווררים אויר, והאויר המקורר הזה הוזרם לאולם וליציע.

לאחר שקירר את האויר, עבר שוב דחיסה, קירור במים וחוזר חלילה.

איציק מול לוח בקרת מיזוג האויר • אלבום משפחת שפטר
איציק מול לוח בקרת מיזוג האויר • אלבום משפחת שפטר

תאורת לוח הפרסום

הלוח בחזית הקולנוע הציג את כרזת הפרסום של הסרט, והוקף נורות תאורה ש"רצו" סביב הכרזה. האפקט הזה הושג באמצעות מנוע מכני, יצירתו ופרי תכנונו של אברהם שפטר הכל יכול.

המנוע היה מפעיל ומכבה, בזה אחר זה, ארבע מתגים ששלטו בנורות שהותקנו סביב הלוח.

לוח הפרסום בחזית "עצמון" (פרט) • צילום: דייויד האריס (דוד חריס), 1966
לוח הפרסום בחזית "עצמון" (פרט) • צילום: דייויד האריס (דוד חריס), 1966

בשעות הערב, ניתן היה לשמוע את תקתוק המתגים באיזור הלובי ליד הדלת אל חדר הקופות.

מערכת התאורה

בקירות המדרגות העולות אל היציע, הותקנו נורות שקועות ו"מקלות אור" שיצרו אפקט של "אור צף". בפועל, התאורה היתה חלשה ובאמצע המקל היתה דעיכה של האור, כך שבסופו של דבר הוסרו המקלות הללו. פיני, בנו של אברהם שפטר, מספר שאחרי שירדו מתהילתן, שימשו אותו "מקלות האור" בילדותו למשחקים ולעבודות יצירה.

שלא כמו ברוב בתי הקולנוע, גגו של קולנוע "עצמון" לא היה יצוק בטון. הגג היה קונסטרוקצית ברזל, שמעליה הונחה שכבת אסבסט.

מתחת לקונסטרוקציית הברזל הייתה תלויה תקרה ארעית. תקרה זאת הכילה גומחות עגולות בהן מוקמו גופי התאורה שהאירו את האולם והיציע.

כדי  להחליף נורות או לטפל בתקרה, היה צורך לזחול על הקונסטרוקציה. לא פלא ששפטר נהג לקלל בכל פעם שנשרפה נורה.

לוח הזמנים של שפטר

אברהם שפטר היה מקצוען שלקח ברצינות את עבודתו, וסדר יומו היה עמוס.

בבקרים הייתה עבודת הכנה ותחזוקה. ב-15:30 התחילו ההכנות להצגה היומית (שהתחילה ב-16:00) . אחר כך, הגיעה הצגה ראשונה (19:00), והצגה שנייה (21:00), כך שיום העבודה היה מסתיים קרוב לחצות.

כדי לעמוד בכל זה, כלל סדר היום של שפטר גם שעה של מנוחת צהריים הכרחית. בניו זוכרים את שרה, אמם, עומדת על המשמר ומקפידה על שקט בבית, ושדבר לא יפריע למנוחת הלוחם.

בכל יום שישי, היה שפטר לוקח איתו את איציק בנו להצגת אחר צהריים בקולנוע "הדר", שהקרין בימי שישי בדרך כלל מערבונים וסרטי מתח. כך העניק לאשתו קצת שקט מבנה עתיר האנרגיות, ופינק את עצמו במפגש עם חבריו הותיקים ב"הדר".

אברהם שפטר עבד בבתי הקולנוע "עצמון" ו"מירון" עד פרישתו לגמלאות בשנת 1988.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

3 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
עודדן החיפאני
עודדן החיפאני
9 חודשים לפני

מעניין ומפורט.

שרון רז
שרון רז
9 חודשים לפני

כייף לקרוא, פוסט נהדר

דייויד סלע
9 חודשים לפני

פוסט מרתק! שאפו!!!

באותו נושא...

3
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x