הספר "ימים של גאולה" לוקח אתכם למסע אל ילדות בחיפה של שנות ה-50 וה-60. בקנייה באתר: 50 ש"ח באיסוף עצמי, 70 ש"ח במשלוח.

פרק 27 • קולנוע "פאר"

קולנוע "פאר" • איור: ד"ר דוד בר און
קולנוע "פאר" • איור: ד"ר דוד בר און

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

השותפות

בשנת 1950, יצרו היזמים אביעזר ברלצקי ודוד ויינברגר, באמצעות משרד הביטחון, קשר עם חמישה נכי צה"ל ממלחמת השחרור (יעקב שטייר, עקיבא רייכהרט, חיים פרלוב, מקס מבורך ושמעון פולק) שהתאגדו יחדיו תחת השם נמ"ה (נכי מלחמת השחרור).

נמ"ה – תעודת רישום שותפות • באדיבות אלי שטייר
נמ"ה – תעודת רישום שותפות • באדיבות אלי שטייר

המדינה הצעירה ראתה לעצמה באותם ימים חובה לדאוג לנכי המלחמה שזה אך הסתיימה, באמצעות עזרה בתעסוקה ובהטבות שונות (כזכור, קואופרטיב דומה בשם "שחרור" הפעיל מ-1948 את קולנוע "הדר").

במסגרת זאת, קיבלה נמ"ה את הזכות להקים בית קולנוע על מגרש בסמטת עתלית 3 בחיפה. זה היה המגרש אותו חכרו ברלצקי וויינברגר מן הבעלים, מוחמד שירזי, והשניים נזקקו לחברי נמ"ה כדי להקים קולנוע.

לפיכך, נחתם הסכם בין הצדדים, לפיו ברלצקי וויינברגר יחזיקו ב-80% מן הבעלות על המיזם (40% כל אחד), ושאר 20 האחוזים יתחלקו בין חמשת חברי נמ"ה.

המבנה הארגוני של הקולנוע

ההסכם קבע גם שכל ההחלטות תתקבלנה בהסכמה, ואף הסדיר את תפקידיהם של חברי האגודה בקולנוע:

  • יעקב שטייר – סדרן
  • עקיבא רייכהרט – קופאי ראשי
  • חיים פרלוב – סדרן
  • מקס מבורך – סדרן, עובד משרד ועוזר קופאי
  • שמעון פולק – סדרן

שכר העובדים, שאיש מהם לא היה מכונאי, הוצמד לדרגת "מכונאי א'" בהסכם הקיבוצי של מכונאי הקולנוע מול ארגון בעלי הקולנועים.

היה גם צורך במקרין, אך איש מהחבורה לא היה בעל הכישורים הטכניים הדרושים, ולפיכך נשכר לתפקיד בעל מקצוע.

"קולנוע נבו"

לצורך העניין, הוקמה ישות משפטית חדשה – חברה בשם "קולנוע נבו" (נמה–ברלצקי-ויינברגר) בבעלות הקבוצה, ששכרה את הקולנוע מקבוצת המשכירים שכללה את… חברי הקבוצה עצמם.

הסכם השכירות הראשון של "פאר" (1954) • באדיבות אלי שטייר
הסכם השכירות הראשון של "פאר" (1954) • באדיבות אלי שטייר

קולנוע "פאר"

קולנוע "פאר" שכן במבנה ייעודי שהוקם בסמטת עתלית 3, בהדר הכרמל.

אתר קולנוע "פאר" (2023) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל
אתר קולנוע "פאר" (2023) • המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל

את הקולנוע תיכנן האדריכל אלכסנדר שטרן.

שטרן תיכנן קולנוע עם קומת כניסה מרווחת ועם 850 מושבים (650 באולם ו-200 ביציע).

"פאר" - תכנית קומת הכניסה (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" – תכנית קומת הכניסה (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" - קומת הכניסה • צילום: איתמר רוטלוי (2018)
"פאר" – קומת הכניסה • צילום: איתמר רוטלוי (2018)
"פאר" - תכנית האולם (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" – תכנית האולם (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" - תכנית היציע (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" – תכנית היציע (1954) • מנהל הנדסה עיריית חיפה
"פאר" – שריד מן הפינה הימנית של היציע • צילום: יורם כץ (2023)
"פאר" – שריד מן הפינה הימנית של היציע • צילום: יורם כץ (2023)

פֶּרְלִי פֶּלְצִיג

לבעלי הקולנוע היה חלום – הם רצו לכסות את קירות הקולנוע ביצירות אמנות.

בחיפושיו אחרי מישהו שייקח על עצמו את המשימה, פגש אביעזר ברלצקי באמן עם מבט מוזר בעיניים, שהתהדר בשם הלא שגרתי פֶּרְלִי פֶּלְצִיג.

פלציג נולד ברימנוב שבפולין ב-1917, עם תשוקה לציור ולאמנות. בעיירת הולדתו הוא נודע כ"ילד עם הגיר", אחרי שכיסה את כל מדרכות העיר בציורים של פרשים, רכבות, מכוניות, ועוד דמויות שאיש לא הבין מהן.

ב-1939, עלה פלציג לארץ. הוא התגורר בקיבוץ גליל ים ואחר כך בבית אלפא (שם שיחזר את הפסיפס הידוע), יצר פסיפסים במלונות שונים ואייר מספר ספרים.

השידוך המושלם

ב-1952, נפגשו פלציג וברלצקי.

היה זה שידוך מושלם, וברלצקי העמיד לרשותו של פלציג את כל קירותיו של קולנוע "פאר" העתידי, למלא אותם בציורים פרי דמיונו הקודח.

פרלי קיבל כ-360 מטר מ"ר כדי לעשות בהם ברצונו, והוא היה מאושר.

הוא בחר לצייר בשיטת ה"סְגְרָפִיטוֹ" האיטלקית. הוא כיסה את הקירות בארבע שכבות טיח בגוונים שונים, ולאחר מכן גילף בסכין את הקירות לפי תרשימי הציורים שהכין מראש.

הפרויקט של פרלי פלציג

התוצאה הייתה יצירה פרועה ומרהיבה ב-4 צבעים.

מוזת הציור לצד דוד המלך - פרלי פלציג • צילום: יורם כץ (2023)
מוזת הציור לצד דוד המלך – פרלי פלציג • צילום: יורם כץ (2023)

היו שם דמויות שונות ומשונות שלא תמיד ברור היה הקשר ביניהן.

דוד המלך ניגן בנבל, ורקד שם גם חסיד. דמות דמויית אישה השליכה כדורים באוויר, מעין מסרטה גדולה, עם עין ענקית מעליה, עמדה על חצובה, פסנתרנית ניגנה, מוזת הציור ציירה, ועוד ועוד.

גלריית הדמויות של פרלי פלציג • צילום: יורם כץ (2023)
גלריית הדמויות של פרלי פלציג • צילום: יורם כץ (2023)

בתוך הציורים נקבעו נורות, שהשתלבו גם הן ביצירות.

כשנשאל פלציג מה הקשר בין כל אלה, השיב שאכן אין כאן קשר הגיוני. הוא רצה להוציא את הצופים למציאות אחרת מזו היומיומית האפורה המדכאת.

הוא תיאר את מה שיצר כך: "זהו כמו ספר עם נובלות. פתח וקרא את זו המוצאת חן בעיניך."

פרלי פלציג • 2009 - 1917
פרלי פלציג • 2009 – 1917

ובנימה אישית:

את הציורים הללו אני זוכר עד היום. הם העבירו לי את הזמן הקשה שחווה ילד שמחכה בקוצר רוח לסרט שיתחיל כבר. בזמן הזה יכולתי לצלול אל תוך הדמויות המוזרות הללו, שהשאירו הרבה מקום לדמיון.

השם המוזר, שהיה רשום על הקיר באותיות גדולות וברורות ("פרלי פלציג 53"), נשמע לי גם הוא שייך לממלכת האגדות שעל הקיר, ונחרת עמוקות בזכרוני.

"פרלי פלציג 53" • צילום: איתמר רוטלוי (2019)
"פרלי פלציג 53" • צילום: איתמר רוטלוי (2019)

הפתיחה

בנייתו של קולנוע "פאר" החלה באפריל 1951. הקולנוע נבנה בהשקעה של כ-240,000 ל"י, ופתח את שעריו לקהל ביום 04/03/1954.

"פאר" היה בית הקולנוע ה-20 של חיפה.

למחרת, בישר עיתון הארץ לקוראיו:

קולנוע ,פאר", הקולנוע ה-20 בחיפה והסביבה, נפתח אתמול ברחוב הנביאים בחיפה.
באולם הקולנוע יש  850 מקומות ישיבה.
הקולנוע הוקם על ידי שני תושבי חיפה ושותפו בו ב-20 אחוז חמישה נכי מלחמת השחרור.
כפי שנודע עלתה הקמת הקולנוע כ-240 אלף ל"י.
כל החמרים לבנין הקולנוע הושגו במחירים רשמיים בעזרת משרד הבטחון.
המיוחד בקולנוע זה הם כתלי האולם שבשטח של 360 מטרים מרובעִים ,שכוסו בתמונות לפי שיטת אמנות ה"סגראפיטו", על ידי האמן פרלי פלציג.
תמונות הקיר בוצעו ב-4 צבעים והאמן שילב שיטה עתיקה בציורים מודרניים ותאורה בתוך התמונות שהותאמה לציור.
בא כח העיריה שנכח בפתיחה מסר, כי בבתי הקולנוע בחיפה רבתי ביקרו משך השנה האחרונה 6 מיליון איש שהוציאו ‏ 2 מיליון ‏ ל"י. מחצית הסכום הזה נועדה כמסי עקיפין לממשלה ולעיריה.
קולנוע "פאר" • איור: ד"ר דוד בר און
קולנוע "פאר" • איור: ד"ר דוד בר און

בדומה ל"אורה", התהדר האולם במסך קולנוע אדום הנפתח לצדדים, ובאות בן שלושה צלילים, שסימן את תחילת הסרט.

אלי, בנו של יעקב שטייר, זוכר שילדי השותפים אהבו לשבת בחדר המכונות, וללחוץ בעצמם על הכפתור שהפעיל את האות המיתולוגי.

אגב, להיות בן משפחה של איש קולנוע היה זכות יתר, שהקנתה לילדים כניסה חופשית לכל קולנוע בארץ (על סמך מקום פנוי). הם גם יכלו להכניס חברים חינם לקולנוע המשפחתי, מה שהזניק את מעמדם החברתי אל על.

עבודה סביב השעון

העבודה בקולנוע, לא הייתה בהכרח העבודה היחידה של חברי נמ"ה שתפעלו אותו. יעקב שטייר, למשל, פיתח קריירה מצליחה נוספת כפקיד מכס בכיר.

מספר בנו, אלי שטייר:

אבא היה עובד במכס בין 08:30-15:30.
ב 16:00 היה מתייצב בקולנוע, להכניס את הקהל להצגה יומית.
אחר כך היה קופץ לארוחת צהריים מאוחרת הביתה, לרחוב עמק הזיתים.
לקראת 17:00, הוא היה חוזר לקולנוע להפסקת הסרט, וממשיך להצגות הערב ב 19:00 ו 21:00.
לסוף ההצגה השנייה, נקבעה תורנות בין החברים לאיוש הסדרן שיוציא את הקהל מן האולם.

אכן, סדר יום עמוס למדי…

"הגשר על הנהר קוואי"

הקולנוע הצטרף אל השורה הראשונה של בתי הקולנוע עם סרטים כמו "הגשר על הנהר קוואי" ב 1958, שגולל את סיפורם של חיילים בריטיים במחנה שבויים יפני.

הבריטים כפופים לפיקודו של קולונל הזוי (בכיכובו של אלק גינס הענק), שמחליט להפגין לשובים היפנים את העליונות הבריטית, בכך שיקים עבורם גשר אסטרטגי.

הסרט היה ללהיט ענק, והשריקה של השבויים בדרכם לעבודה, כיכבה בראש מצעדי הפזמונים.

"הגשר על הנהר קוואי" (1958) - כרזת הסרט
"הגשר על הנהר קוואי" (1958) – כרזת הסרט

פעילויות נוספות

מחוץ להקרנת סרטים, אירח הקולנוע גם אירועים כמו פעילוית נוער, כנסי מפלגות ועוד.

סופרים מספרים ב"פאר" (1955) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית ירושלים
סופרים מספרים ב"פאר" (1955) • אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית ירושלים
כנס מועצת מפ"ם בקולנוע "פאר (1954) • מודעה ב"על המשמר
כנס מועצת מפ"ם בקולנוע "פאר (1954) • מודעה ב"על המשמר

רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו בקולנוע "פאר"

איך זוכים בכניסה ל"פאר"?

הדרך המקובלת להיכנס לקולנוע הייתה רכישת כרטיס.

כרטיס ל"פאר" (שנות ה-1960) • אתר נוסטלגיה אונליין
כרטיס ל"פאר" (שנות ה-1960) • אתר נוסטלגיה אונליין

אבל, כפי שכבר ראינו, ילדי חיפה, שהפרוטה לא הייתה תמיד מצויה בכיסם, נהגו ללמוד את סידורי האכיפה בכל קולנוע וקולנוע, ולפתח שיטות כניסה יצירתיות יותר.

יעקב וייס, שבילדותו עסק עם חבריו בפיתוח שיטות מסוג זה,  כותב בספרו "ילדות נשכחת":

לקולנוע פאר התפלחנו בקלות.
בסיום ההצגה הראשונה המתנו ליד דלת היציאה, ובצאת הצופים, נענו כנגד הזרם והסתתרנו בשירותי הגברים והנשים.
כאשר הוכנסו הצופים להצגה השנייה, יצאנו ממסתורנו והצטרפנו אליהם, תוך כדי תנועתם לאולם, וכך נכנסנו.

פעם נכנסנו לסרט צרפתי בשם "המכשפה משאיו".
השם הרשים אותנו והינחנו שגם התוכן ישבה את לבנו, אך התאכזבנו.
הסרט היה כה גרוע, עד כי לאחר ההפסקה פרשו רבים מהצופים.
יעקב, גדעון ונתן ישנו שנת ישרים במהלך המחצית השנייה, ואלמלא הערנו אותם, היו משכימים בבוקר.

הסוף

קולנוע "פאר" עבר, כמו שאר בתי הקולנוע את דרך הייסורים מהצלחה ועד לדעיכה. בשנת 1975, הושכר הקולנוע ועבר לניהולה של משפחת גרידינגר, וב-1979, הרימו גם הם ידיים והקולנוע נסגר.

הבעלים נשארו אותם הבעלים, וכיום פועלת בבניין עמותת "שווים", שעוסקת בסיוע לאנשים עם מוגבלויות בישראל ולקידומם.

אתר קולנוע "פאר" (2022) • צילום: יורם כץ
אתר קולנוע "פאר" (2022) • צילום: יורם כץ

הכרת תודה

תודה לאלי שטייר, בנו יעקב שטייר, אחד מחמשת חברי נמ"ה, שחלק איתי את המידע הרב שברשותו.

אל הקוראים

אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים המועלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לכל המאמרים על בתי הקולנוע לחץ כאן

לבלוגים של יורם לחץ כאן

הירשם
להודיע ​​על
guest

5 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות
אלי שטייר
אלי שטייר
4 חודשים לפני

כתבה מרגשת המבטאת היטב את מה שהיה קולנוע פאר בשבילי ובשביל החיפאים בכלל. תודה ליורם שהעלה את סיפור קולנוע פאר על הכתב לזיכרון לדורות. היה זה פרק חיים מרתק בחיי ובחיי משפחתי.

שלום זגביב
שלום זגביב
4 חודשים לפני

אלי מקווה שאתה זוכר את אבא אליהו
אני אותך זוכר מילדות הכינוי שלי היה צרלי

שלום זגביב
שלום זגביב
4 חודשים לפני

המכונאי המקרין המיתולוגי בקולנוע פאר היה אבא שלי אלי (אליהו) זגביב הוא היה מתחזק את הקולנוע ונאמן על הבעלים
ואנוכי עבדתי כסדרן מגיל 16 למדתי לבגרויות והקרנתי סרטים יחד עם אבא בקבינה. היינו מושכים את ההפסקה כדי ששמוליק וליזה מהמזנון יוכל גם לפרנס את משפחתו. וכך קיבלנו שתיה וסנביץ לקבינה
והמשכנו להקרין 2 הצגות אחהצ וערב

אורית פפיר
אורית פפיר
4 חודשים לפני

אבא שלי,אלי)אליהו(זגביב(הוא המסריט המיתולוגי של קולנוע פאר עבד שם מתחילת הקמתו.אחי שלום זגביב עבד בכל תקופת התיכון שלו ואת שעורי הבית עשה בקבינה של אבא,אפילו אני כסטודנטית עבדתי בקופה במכירת כרטיסים.אכן תקופה שקולנוע פאר שזור בשמו של אבי המנוח.איזה תקופה….

דימה
דימה
2 חודשים לפני

כתבה מעולה!
רק לא הבנתי איך היו מקרינים סרטים עד 1991 לפי הרשימה כאן, אם הקולנוע נסגר כבר ב-1979?

באותו נושא...

5
0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x