קריית שפרינצק
קריית שפרינצק ממוקמת לרגלי המורדות המערביים של הכרמל, בין הכרמל הצרפתי לבין שער העלייה וחוף הים התיכון, ובין נווה דוד ועין הים. השכונה נקראה על שמו של יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת הראשון.
השכונה נבנתה בשנות ה-1960. השיכונים שהוקמו בה נועדו, בין השאר, לצורך חיסול המעברות, שליוו את חיפה מימי העלייה של שנות ה-1950.
ההסתדרות נחלצת לעזרה
כמיטב המסורת של "אמפי", "מוריה" ו"עממי", נרתמה גם כאן ההסתדרות לספק לשכונה החדשה מרכז תרבותי.
את המבנה, בפינת הרחובות דוד בר רב האי והרב רפאל אנקווה (אז "יציאת אירופה תש"ז"), הידוע היום בשם "עשת", הקימה מועצת פועלי חיפה, ועד היום הוא בבעלותה.
את המבנה תיכנן משרד האדריכלים התל אביבי קורמן-אור-גבירצמן, והוא כלל בית תרבות\קולנוע ומשרדים להסתדרות.
התבליט של קניספל
גרשון קניספל נולד ב-1932 בקלן, גרמניה, ועלה עם משפחתו לארץ ב-1935. הוא למד אמנות בבצלאל, ואחר כך אייר ליטוגרפיות ותחריטים לספרים של יוצרים כמו אלכסנדר פן, ברטולט ברכט וק. צטניק. קניספל היה חבר פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית.
קניספל ייצג את זרם "הריאליזם החברתי" באמנות הישראלית. הוא תיעד את תנאי חייהם וקליטתם הקשה של ניצולי השואה ובני עדות המזרח.
ציורו "לשכת העבודה" (1956), תיאר המוני מובטלים הצובאים על דלתותיה של לשכת העבודה הנעולה בחיפה. הציור עורר עליו את חמתו של ראש עיריית חיפה, אבא חושי. חושי דרש לאסור את ההצגה המתוכננת של היצירה בתערוכה במוסקבה (בסופו של דבר העבודה נעלמה באורח מסתורי בדרך לשם).
ב-1959, עבר קניספל לברזיל, אך אחרי מספר שנים של יצירה, נמלט מידי המשטר הפשיסטי החדש, שסימן אותו כמבוקש על רקע פעילותו כקומוניסט.
הוא חזר לחיפה, בה שימש כיועץ אמנותי לעירייה בשנים 1964–1989.
באותן שנים, הוצבו יצירות רבות שלו במרחב הציבורי של חיפה. בין היצירות הללו ניתן למנות את עבודת האבן על גבי גשר פז, התבליט בחזית היכל הספורט ברוממה, והאנדרטה ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
גרשון קניספל • Israeliartlover – נוצר על־ידי מעלה היצירה
אחת מיצירותיו של קניספל "מעוף בחלל" – תבליט ברזל בממדים של 7X4 מ' הוצב על בית ההסתדרות החדש בקריית שפרינצק – הלא הוא קולנוע "נוף". קניספל ניסה לבטא בו את עידן החלל, בעזרת שתי ציפורי ענק שממריאות השמיימה.
לא ברור להיכן התגלגלה יצירה זאת מאז.
הקולנוע השכונתי האחרון
הקולנוע הוחכר ליעקב טננבוים, אושיית קולנוע חיפאית, שבאותה תקופה החזיק גם ב"אמפי", "אורה" ו"רון".
קולנוע "נוף", נפתח ב-1968, מה שבראי הזמן הקנה לו את התואר המפוקפק "בית הקולנוע השכונתי האחרון שנפתח בחיפה".
הקולנוע נפתח כשנה אחרי השקתה של הטלויזיה הישראלית, אירוע שהפך בדיעבד לקו פרשת המיים של בתי הקולנוע בארץ, שעד אז לא היו להם מתחרים.
מחאת הנכים
באותם ימים, הייתה המדינה מחויבת מאוד למציאת מקומות עבודה לנכי צה"ל.
בתי עסקים, בפרט מקומות בידור, חויבו להעסיק נכי צה"ל במידת האפשר, תופעה שכבר ראינו בבתי קולנוע אחרים ("הדר", "פאר" ועוד).
על רקע זה פרצה מחאה סמוך לפתיחתו של הקולנוע.
ב 23/07/1968 דיווח "למרחב" לקוראיו:
| יפגינו ליד קולנוע חדש המסרב להעסיק נכים חיפה. מאות נכי מלחמת השחרור וצה"ל. וביניהם רבים מנכי מלחמת ששת הימים, יערכו במוציש הפגנה ליד קולנוע שנחנך לאחרונה בשכונת קרית שפרינצק בחִיפה, כמחאה על כך שהנהלת הקולנוע לא נענתה לבקשת ארגון הנכים להעסיק נכים בתפקידי סדרנות. בקשה לעריכת ההפגנה הוגשה למשטרת חיפה. מזכיר ארגון נכי מלחמת השחרור וצה"ל בחיפה, אביגדור ראובן, מסר כי סניף חיפה של אירגון הנכים טיפל עד למלחמת ששת הימים ב-2,000 נכים, ואילו לאחר המלחמה האחרונה נוספו כ-500 נכים נוספים, אשר מאה מהם עדיין לא נקלטו במקומות עבודה מסיבות שונות, ביניהם נמצאים נכים רבים, שעבודת סדרנות בבית קולנוע הינה אפשרות השיקום הבלעדית שלהם. לדברי הדובר, הופנתה פנייה של המחלקה לשיקום שליד משרד הביטחון להנהלת הקולנוע שבקרית שפרינצק עוד בחודש אפריל השנה, והנהלת הקולנוע נדרשה, בהתאם לחוק שיקום נכי צה"ל, להעסיק 4 עובדים מקרב ציבור הנכים. פניות אלה לא נענו עד כה. בהתאם לחוק, ינקוט משרד הביטחון בצעדים המשפטיים הדרושים, כדי לכוף את העסקתם של הנכים בבית הקולנוע, אלא שהליכים משפטיים מתנהלים זמן ממושך. בבית משפט השלום בחיפה מתנהל הליך משפטי ממושך כנגד בעלי קולנוע אחר בשאלת אי העסקתם של נכים, והליך זה טרם נחרץ על ידי בית המשפט. הדובר אמר כי בעת עריכת הפגנת המחאה יבקשו לשכנע את תושבי השכונה להימנע מלבקר בבית הקולנוע, על ידי הפצת כרוזים, עד שתיענה בקשתם. |
שנות הפעילות
קולנוע "נוף", בדומה לבתי קולנוע אחרים בפריפריה של בתי הקולנוע של חיפה ("ורד", "חיפה", "תכלת," ואחרים), הביא לקהל שלו סרטים שבדרך כלל כבר הוקרנו במקומות אחרים.
עיון בעיתונות התקופה, מגלה מספר מצומצם של חדשות ואירועים.
ב-28/01/1969 דיווח "על המשמר":
| נקנסו על בריונות בקולנוע שני צעירים, אשר התפרעו בקולנוע "נוף" בקריית-שפרינצק ותקפו שוטר שהוזעק למקום, נידונו. האחד לתשלום מאתיים לירות קנס או 40 ימי מאסר תמורתם וכן למאסר של חודש ימים על תנאי למשך שנה, והשני – לתשלום 100 לירות קנס או ימי מאסר תמורתם. |
הקולנוע אירח גם כנסים ומפגשים מסוגים שונים.
במאי 1977, הלא היא שנת ה"מהפך", אירח בניין הקולנוע את אחת משתי ועדות הבחירות האיזוריות שפעלו בחיפה.
רשימה אקראית של סרטים שהוקרנו ב"נוף"
- אפריל 1970: "המלחמה לאחר המלחמה"
- ינואר 1972: "כיצד נכבש המערב" עם ג'יימס סטיוארט, ג'ון וויין וגריגורי פק
- פברואר 1972: "עיר הממזרים", "התליין"
- מרץ 1972: "כץ וקרסו"
- נובמבר 1973: "הרפתקה בפוסידון" עם ג'ין הקמן
- ינואר 1976: "חזרה למשפחה
הסוף
בפברואר 1979, דיווח "על המשמר" על אירוע הקשור בקולנוע. היה זה במסגרת עלילות השוטר חמצני, בסיפור שכמו נשאב מספרי "דני דין" של און שריג\אבנר כרמלי.
| השוטר הזריז מאת דוד זוהר רב-שוטר יצחק חמצני, ממחלק הסיור של משטרת חיפה, נחשב לשוטר זריז ואמיץ. אתמול, בתוך פחות משעה, הצליח ללכוד, בשני מקומות שונים, גנב ופורץ. בשעה 11 לפנה"צ, שהה חמצני בביקור אצל קרובת משפחה, ברחוב קיבוץ גלויות. לפתע שמע מבעד לחלון קריאות "גנב", "גנב". חמצני יצא במהירות מהבית ודלק אחרי אדם נמלט. תוך עשר דקות הדביק אותו, התגבר עליו והביאו לתחנת המשטרה. בחיפוש בכיסיו נמצאו 13,000 ל"י, והוא הודה שגנב אותן מחנות מכולת ברחוב קיבוץ גלויות. דקות ספורות לאחר-מכן, כאשר חזר חמצני לניידת שלו, שמע באלחוט שלמזנון של קולנוע "נוף" חדרו שני פורצים. חמצני חיפנה את רכבו לשם, ובהגיעו למקום, הבחין בפורץ, שיצא מהקולנוע ונמלט במהירות מהמקום. הוא פתח בריצה אחריו, לכד אותו והביאו לתחנת המשטרה, שם הודה הפורץ כי היה לו שותף למעשה. |
קולנוע "נוף" המשיך לשרוד עוד מספר חודשים אחרי עלילות השוטר חמצני, וסגר את שעריו ב-1979.
קולנוע "נוף" היה הקולנוע השכונתי האחרון שנפתח בחיפה.
אתר קולנוע "נוף" • צילום: יורם כץ (2022)
אל הקוראים
אנחנו מנסים להקפיד על זכויות היוצרים של החומרים המועלים כאן. אם בידיכם מידע על יוצרי הכרזות וצלמי התמונות שלא פורסם כאן, נשמח אם תשתפו אותנו, ולו כדי שנוכל לתת קרדיט ליוצרים.
היתה גם במה שהתאימה להצגות בינוניות בגדלן
כמה שנים היו שם חוגים מאוד יפים וכל מיני אירועים חברתיים שכונתיים המקום היה פעיל