אתייחס לשתי טענות המועלות כנגד המתנגדים להפיכה המשטרית.
טענה מס. 1: מה אתם כבר קופצים? לא הגזמתם?
על מה המהומה הגדולה? הרי החוקים עדיין לא עברו, וממילא העניין "רוכך", ומעכשיו הכל ינוהל באופן הדרגתי.
למשוך כספים? לעצור השקעות? אולי יוכח שההפיכה בכלל תועיל לכלכלה?
ולאיים בסרבנות? השתגעתם? חכו ותראו שהשד אינו נורא כל כך. יהיה בסדר.
תשובה
כתשובה אני רוצה להציג קריקטורה של אריה נבון משנות ה-40, בה נתקלתי כילד ושהרשימה אותי מאד. הקריקטורה מתייחסת לבריחה ההמונית של שארית הפליטה ממזרח אירופה, אחרי תום מלחמת העולם השנייה, ואליה צורף ציטוט של גנרל אמריקאי שמתקשה להבין את התופעה.
טענה 2 – למה שלא תתפשרו? עדיף מתווה מתוקן על שום דבר
(לא שראיתי נכונות לפשרה מצד הממשלה ההזויה הזאת)
אני רוצה להפנות תשומת לב אל קטע מ"לחשוב מהר, לחשוב לאט", ספרו המרתק של חתן פרס נובל דני כהנמן , הדן ב"עוגנים" והשפעתם.
מהו "עוגן"?
לפי כהנמן, אנשים נוטים להיאחז ב"עוגנים" שמושלכים אליהם, כאשר הם נדרשים לבצע הערכה בסביבה לא מוכרת.
דוגמא לניסוי שמדגים את התופעה:
| חלק מן המבקרים במוזיאון המדע של סן פרנסיסקו נשאלו שתי שאלות: 1. האם גובהו של עץ הסקויה הגבוה ביותר הוא פחות או יותר מ-365 מטר? 2. מהו הניחוש הטוב יותר שלך לגבי גובהו של עץ הסקויה הגבוה ביותר? חלק אחר נשאל: 1. האם גובהו של עץ הסקויה הגבוה ביותר הוא פחות או יותר מ-55 מטר? 2. מהו הניחוש הטוב יותר שלך לגבי גובהו של עץ הסקויה הגבוה ביותר? "העוגן הגבוה" בניסוי זה היה 365 מטר, ו"העוגן הנמוך" 55 מטר. בתשובה לשאלה השנייה, נתנו שתי הקבוצות הערכות שונות מאוד בממוצע – 257 מטר לעומת 66 מטר בהתאמה. כלומר, על ידי זריקת נתון ראשוני לזירה, ניתן בקלות לגרום להטייה. |
על סמך תופעה זאת, כהנמן נותן עצה שימושית להתנהלות במשא ומתן עם תנאי פתיחה לא סבירים.
הוא מדגיש, שלמי שעושה את הצעד הראשון במו"מ יש יתרון, כי הוא מספק עוגן תחילתי, ולעוגן זה יש השפעה רבת עוצמה.
והוא אומר:
| בימים שלימדתי משא ומתן, עצתי לסטודנטים הייתה, שכאשר אתה סבור שההצעה של הצד השני היא שערורייתית, אל לך לשוב עם הצעה נגדית שערורייתית באותה מידה, כי בכך תיצור פער שיהיה קשה מאוד לגשר עליו בהמשך המשא ומתן. תחת זאת, עליך לעורר מהומה, לעזוב את המקום בסערה, או לאיים בכך, ולהבהיר היטב לעצמך וגם לצד שכנגד, שלא תמשיך במשא ומתן, כל עוד ההצעה הזאת נמצאת על השולחן. |
נראה שהמתנגדים להפיכה הולכים בדרך שהתווה כהנמן.
אז לאן הולכים?
אפשרות אחת – הממשלה ממשיכה ללכת עם הראש בקיר.
התוצאה: משבר חוקתי ונזק גדול. תיתכן התערבות של שומרי סף (שב"כ, צבא) להצלת המצב, ואולי גרוע מזה.
2. אפשרות שנייה – מספר שרים מתעשתים ברגע האחרון.
התוצאה: הממשלה יורדת מן העץ, ומנסה איכשהו להציג את זה כהצלחה
התסריט האופטימי
הממשלה לא תשרוד את הקטטסטרופה הזאת.
הממשלה הבאה תורכב אך ורק ממפלגות שמכירות במדינת ישראל דמוקרטית שהיא מדינת הלאום של העם היהודי. הממשלה לא תסתמך יותר על מפלגות חרדיות או מפלגות לאומניות קיצוניות (מימין ומשמאל) – הלקח הזה נלמד, וזאת אולי הברכה במצב הו אנחנו נמצאים.
תשתית חוקתית
- תנוסח חוקה אמיתית שמבוססת על מגילת העצמאות, עם חוק יסוד חקיקה מגילת זכויות האדם, ואולי גם חוק התגברות עם רף גבוה.
- הממשלה תכריז שמדינת ישראל היא בית לאומי לכל יהודי העולם, ותבטל את המעמד של הגרסה הקיצונית שמיוצגת על ידי המפלגות החרדיות, כגרסה הלגיטימית היחידה של הדת היהודית.
- מפלגות גזעניות ותומכות טרור (יהודי או ערבי) לא תורשינה להתמודד בבחירות.
חינוך ומשפחה:
- הממשלה תסיר כל תמיכה במוסד שאינו עונה על קריטריונים בסיסיים, וילמד אזרחות, מדעים, ספרות ותנ"ך.
- בתי ספר חרדים יוכפפו לחינוך הממלכתי (ממלכתי-חרדי), אחרת לא יזכו לשום תמיכה.
- לא תהיה קצבת ילדים מעבר לילד רביעי. מי שמעוניין במשפחה גדולה יותר, יתכבד לממן זאת מכיסו.
ואז נצא אולי לדרך חדשה.
אתה צודק לגבי הכל כאן בפוסט, מסכים ומהנהן, תודה