Search
Close this search box.

"עיין ערך: דת" • פרק 9 • דת ולאום במדינת ישראל

למושג "יהודי" שתי משמעויות שונות. הוא משמש לציין:

  • השתייכות דתית
  • השתייכות לאומית

האם אתאיסט, למשל, יכול להיות יהודי? המציאות, ומיליונים של אנשים כאלה מוכיחים שכן.

היהדות האורתודוקסית, בצורתה הקשה, לא יכולה לקבל זאת. היא גם לא מקבלת יהודים מאמינים רפורמים ויהודים קונסרבטיבים כיהודים לכל דבר.

המסקנה הברורה היא שהיהדות בהגדרתה הדתית האורתודוקסית לא מסוגלת להכיל את רוב היהודים של ימינו.

יהודית ודמוקרטית

אנחנו נוהגים להשתמש בצירוף המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית" כדי להגדיר את מדינת ישראל.

הביטוי הזה הוא לכאורה אוקסימורון – סתירה פנימית. כל דת, והדת היהודית בכלל זה, מגיעה עם מערכת אמונות וחוקים משלה, שמתנגשת בהכרח עם מערכת הערכים הדמוקרטית.

לכן לא תיתכן מדינה שתהיה יהודית-דתית ודמוקרטית. לביטוי "מדינה יהודית דמוקרטית"  יש משמעות רק אם נתייחס ל"יהודית" בביטוי כ"יהודית לאומית".

כלומר, "מדינה יהודית דמוקרטית" משמעותה: "מדינתו הדמוקרטית של הלאום (העם) היהודי".

סוד הצלחתה של מדינת ישראל

החזון הציוני שהצליח להביא את מדינת ישראל לעולם היה מבוסס על עקרונות הדמוקרטיה והקידמה המערבית.

הרצל טען:

"אנחנו לא ניתן כלל לתאוות שלטון חשוכות להתעורר בלב הרבנים שלנו", והוסיף, "אנו נדע להחזיק אותם בבתי הכנסיות, כשם שנחזיק את הצבאות שלנו בבתי הקסרקטין".

הרצל החזיק בהשקפת עולם ליברלית. לדבריו, הדת, בדומה לצבא, צריכה להיות מגויסת לשירות הלאום. עם זאת, לרבנים, כמו לגנרלים, אסור שתהיה סמכות החלטה בענייני המדינה.

בנימין זאב הרצל
בנימין זאב הרצל

הקהילות הדתיות אמורות היו לפעול באופן אוטונומי, אך ללא כל סמכויות בתחום המדיני.

ננסה כעת לעשות את חשבון התועלת והנזק של הדת לקיומנו במדינת ישראל.

התועלת

הסיבה המרכזית לכך שהגענו לכאן כעם בעל זהות מוגדרת וזיקה עמוקה לארץ ישראל, הייתה הדת . במשך כ-2,000 שנה, הייתה הדת דבק חשוב שהחזיק את אבותינו כעם.

הדת היהודית שיחקה ועדיין משחקת תפקיד חשוב בעיצוב הזהות של העם היהודי בארץ ובעולם. היא מחברת אותנו אל השורשים הלאומיים שלנו. היא גם אחראית למוטיבציה, לפחות של חלק מהאוכלוסיה, להירתם למשימות לאומיות.

הציבור הדתי-לאומי הלא משיחי, שהפך לכוח מוביל בשירות המדינה, מהווה דוגמה יפה לתועלת שיכולה הדת להביא למדינת ישראל.

הנזק

הנזקים שמביאה דת, אותם מנינו בפרק קודם, מופיעים בצורה הקשה ביותר כאשר הדת מקבלת כוח פוליטי. ניתן לראות זאת באופן ברור ובוטה במדינת ישראל. ישראל הסתבכה קשות בכך שאיפשרה למפלגות שהאג'נדה שלהן דתית אורתודוקסית מובהקת, להיות חלק משמעותי מן המערכת הפוליטית.

ליהדות האורתודוקסית אין מונופול על ה"יהדות" ואסור שיהיה לה. המצב בו מפקידה מדינת ישראל את המונופול על היהדות בידי הקבוצה הזאת, שבחלקה היא אנטי-ציונית ובחלקה משיחית, מזיק מאוד למדינה.

המצב הזה מזיק גם לעם היהודי בכל העולם, שברובו כלל אינו אורתודוקסי, וליחסים שבין המדינה לתפוצות.

בשנים האחרונות, אף החלו כוחות פנים ישראלים, עם רוח גבית של גורמים דתיים קיצוניים, בתהליך לשינוי צביון המדינה, ולהפיכתה ממדינה דמוקרטית מערבית שמקדשת קדמה, ליברליות ומדע, למדינה יהודית-דתית עם סממנים אוטוקרטיים. התהליך הזה מצמצם במהירות את פער האיכות של ישראל מול אויביה.

המסלול ממדינה מתקדמת ונאורה למדינה דתית ונחשלת בסביבה מזרח תיכונית עוינת, מוליך בהכרח לאבדון בקצה הדרך.

שלושה פלגים דתיים אורתודוקסיים מובילים את הניסיון לקחת את ישראל למסלול הזה. למרבה הצער, משיקולים של שרידות פוליטית, הם נתמכים על ידי מפלגת השלטון.

התוצאה היא נזק עצום למדינת ישראל, נזק שקשה להפריז בגודלו.

הזרמים הדתיים הקיצוניים הללו, שבגלל צירוף נסיבות טרגי נמצאים בעמדת כוח פוליטית, השכילו לתמרן את מדינת ישראל למצב בלתי אפשרי. כל דרישה, ולו ההזויה ביותר שלהם, זוכה להקשבה ולתמיכה מממשלות ישראל חלשות ותאבות הישרדות.

מדינת ישראל, ללא שמירה על הדמוקרטיה הישראלית ועל הערכים החילונים, המערביים והדמוקרטים שיצרו את המפעל הציוני ואת ישראל המודרנית, לא תוכל להיות מעצמה איזורית, ובסופו של דבר גם לא תוכל להתקיים.

הזרם החרדי הקיצוני

הזן הקיצוני של היהדות החרדית שצמח בארץ הוא זן פונדמנטליסטי קשה, המשמש כוח בולם קידמה בכל תחום חברתי, מדעי ובטחוני. הזן הזה פיתח צורת חיים ייחודית וחסרת תקדים בהיסטוריה היהודית.

היהדות החרדית בארץ המציאה ונירמלה צורת חיים בלתי יצרנית ואפילו טפילית, שהיא חסרת תקדים בהיסטוריה של היהדות. אם יינתן לצורת חיים זאת להמשיך ולגדול, היא תגרום בוודאות למפולת כלכלית, בטחונית וחברתית, ותהווה איום קיומי למדינה.

דגל התורה
דגל התורה

הזרם הזה של יהדות מממש, אחד לאחד, את כל הנזקים הסוציולוגיים שיכולה דת לחולל שמנינו בפרק קודם.

מטרות המנהיגים של הזרם הזה, הן:

  • להגדיל דמוגרפית את הציבור שלהם תוך שימוש במשאבי המדינה
  • לבסס את שליטתם בציבור הזה, על ידי הגבהה של חומות הגטו שיצרו בינו לבין מדינת ישראל המודרנית.  

מבחינה חברתית וכלכלית מדובר פה בלא פחות מאסון שמדינת ישראל מביאה על עצמה. אפשר לחוש בהשלכותיו באופן ברור בימים אלה, כאשר הציבור הזה, שבחלקו אף איננו ציוני, מתנער מכל חובה אזרחית, וצורך במקביל תקציבים עצומים שהמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה.

היהדות שמייצגים הפלגים הללו מדגימה במובהק את חוסר האפשרות של "יהודית-דתית ודמוקרטית"

תנועת ש"ס

ש"ס התחילה את דרכה כמייצגת של היהדות המתונה והמכילה של יהדות ספרד. היא קמה כסוג של התרסה כלפי הפלג החרדי האשכנזי הקיצוני שהתייחס אל הספרדים בהתנשאות וזלזול. למעשה, פנתה ש"ס המקורית לא רק אל האוכלוסייה החרדית-ספרדית, אלא לכלל המזרחים בישראל, כולל אלה שאינם שומרים מצוות.

ש"ס
ש"ס

אלא שעם השנים, איבדה ש"ס את הצפון. מהתרסה כלפי החרדים האשכנזים, הפכה היהדות המזרחית המתונה, לחיקוי זול של היהדות האשכנזית כמעט בכל דבר. קוד הלבוש הפך דומה, והסובלנות המזרחית התחלפה בקיצוניות דמוית קיצוניות אשכנזית.

לכל אלה נוספו חמדנות, שחיתות ופוליטיקה צינית, כוחנית וסקטוריאלית.

ש"ס עדיין לא עשתה את כל הדרך לכיוון של מפלגה לא ציונית, אבל היא עושה את צעדיה הראשונים לעבר משיחיות.

למרבה הצער, במקום לספק אלטרנטיבה דתית מכילה, הפכה תנועת ש"ס, בראשות "מועצת החכמים" והפוליטיקאים שלה, לתמונת ראי של הפלג החרדי הקיצוני, ומושכת את מדינת ישראל לאותו כיוון.

הזרם המשיחי

זרם זה הוא מוטציה דתית קיצונית. להבדיל מן הזרם החרדי האשכנזי, הוא רואה בעצמו תנועה ציונית. הזרם הזה מורכב משילוב של חרד"לים קיצוניים וממשיכי דרכו של כהנא, והוא משלב פונדמנטליזם דתי עם לאומנות שמגיעה לכדי גזענות ופשיזם.

מאיר כהנא • מתוך אתר הכנסת
מאיר כהנא • מתוך אתר הכנסת

מדובר בתנועה שהייתה שולית, ושאסור היה לה לקבל לגיטימציה במדינה יהודית. היא קיבלה אישור בגלל מחדל של בג"צ שהירשה קיום של מפלגה יהודית פשיסטית.

בג"צ אולי הניח שהציבוריות הישראלית תקיא בעצמה את התופעה הזאת (מה שהיה נכון שנים ארוכות).

ממשלת ישראל המשיחית הראשונה

בגלל שיקולי הישרדות פוליטית חסרת עכבות של ראש ממשלה נטול עקרונות, קיבלו מפלגות חרדיות ומשיחיות את השליטה בממשלתו, שבמהלך שהוא בכיה לדורות, הפכה לממשלת ישראל המשיחית הראשונה.

ממשלה כזאת מפרשת את המושג "מדינה יהודית" כ"מדינה יהודית דתית" או אפילו "מדינה יהודית משיחית". היא לא תקבל את ההגדרה המרחיבה של "מדינת הלאום של העם היהודי".

מדינה בראשות ממשלה כזאת, לא תוכל, לאורך זמן, להיות מדינה דמוקרטית.

Share with Friends

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הירשם
להודיע ​​על
guest

0 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע בתוך השורה
הצג את כל ההערות

פוסטים אחרונים בנושא

0
אשמח לדעתכם, אנא הגיבו.x