אין ספק שבמה שעושים היום אלפים מאנשי המילואים, ובראשם אנשי חיל האוויר שלנו, יש סכנה.
מעבר לסכנה הברורה והמידית לצה"ל ולמדינה שהוא מגן עליה, יש לכך השלכות על לכידות הצבא, ויש כאן תקדים מסוכן לשימוש בשירות ככלי במשחק הפוליטי.
על פניו, יש כאן צעד שאסור היה להגיע אליו.
האם יש הצדקה לצעד כה קיצוני?
מי האנשים האלה?
מדובר בחבורת אנשים איכותית במיוחד, שנקרא לה "הקבוצה המשרתת". באופן לא מפתיע, מספר האנשים בקבוצה הזאת, שנמצאים גם בקבוצות אחרות שמובילות את החברה הישראלית, גדול מאוד.
זהו מדגם של החלק בחברה הישראלית שמשרת ונושא על גבו את הביטחון, הטכנולוגיה, האקדמיה, הכלכלה, החינוך ותרבות, וכמעט כל תחום בו ישראל יכולה להתגאות.
חלק זה של החברה הישראלית חתום כמעט על כל ההישגים שהפכו את ישראל למדינה מובילה בתחומים רבים.
בואו וניזכר שעד לפני פחות משנה, היינו אכן אור לגויים במספר תחומים. היה לנו הייטק מפואר, מרכז ידע עולמי בחקלאות ובניהול משק מים, מערכת ביטחון חזקה, תעשיה ביטחונית מן המתקדמות בעולם, וכל זה לצד (ובזכות) זכויות אדם וחופש ביטוי, המוגנות ע"י בית משפט עצמאי.
במשך שנים רבות, הראתה הקבוצה המשרתת סובלנות לקבוצות ששירתו פחות, לקבוצות שהשתמטו משירות, ואפילו לקבוצות פריבילגיות שנופפו בהימנעות משירות כזכותן הבסיסית. זאת הייתה, כנראה, טעות.
היפוך ערכים
הקבוצה המשרתת מוצאת היום את עצמה במאבק עם אליטה שמייצגיה הם אמסלם, קרעי, דיסטל, דרעי, ואטורי, סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופף, גפני, מעוז ודומיהם.
האם יש למישהו ספק, מי מבין שתי הקבוצות הללו היא הקבוצה המוכשרת יותר, הנכונה יותר לשרת, והנאמנה יותר למדינת ישראל?
במאבק הזה, מגלה הקבוצה המשרתת, שהערכים הבסיסיים שלה, אלה שסללו את הדרך אל ההישגים של מדינת ישראל, מותקפים.
לא זו בלבד, אלא שהם עצמם, ששירתו בנאמנות את המדינה, הופכים לשק חבטות של קבוצות משיחיות ולא ציוניות, שהפכו את סולם הערכים על פיו, ומנסות לרתום את המדינה לערכים נחשלים של זרם בעייתי במיוחד ביהדות, לאידיאולוגיה פשיסטית, או סתם כדי להנציח את שלטונן ולייצר מפעל גיובים לנאמניהן.
זאת גזירה שהקבוצה המשרתת לא יכולה לעמוד בה, והיא מחויבת להילחם בה, כפי שנלחמה מאז ומעולם למען מדינת ישראל.
מצעד האיוולת
ממשלת החירשים שלנו לא מקשיבה למה שאומר לה 70% מהאוכלוסייה, למה שאומרים מומחים בכל תחום שניתן להעלות על הדעת, ואפילו למה שאומרת לנו הגדולה בידידותנו.
הממשלה הזאת, באופן מדהים (ולא מתוחכם במיוחד), גם לא מסתירה את כוונותיה להשמיד כל חלקה טובה בכלכלה, בשירות הציבורי, בתקשורת, במעמד האישה, וכמעט בכל תחום שעולה על הדעת, וכעת היא מתחילה להכין את התשתית המשטרית לכך.
הכלי היחיד, נשק יום הדין, שנותר כדי לעצור את הקטטסטרופה הזאת, ולגרום לממשלה להקשיב, נמצא בידי הקבוצה המשרתת – המילואימניקים שלנו, וחוד החנית שלה – הטייסים.
כעת הגענו לרגע, בו לא נותרה להם ברירה אלא להפעיל אותו.
האשמה לצעד הקשה והמסוכן הזה אינה שלהם. היא של מי שבטיפשותו, ביהירותו ובקוצר ראות מדהים, גרר אותם ואת המדינה כולה אל פי התהום.
זהו מהלך שיצטרף ללא ספק ל"מצעד האיוולת היהודי".
כדאי להיזכר בדברי המלך מ"הנסיך הקטן" של סנט-אכזופרי:
| לוּ צִוִּיתִי עַל אֶחָד מֵאַלּוּפַי לִדְאוֹת כְּפַרְפַּר מִפֶּרַח לְפֶרַח, לְחַבֵּר מַחֲזֵה-תּוּגָה אוֹ לֵהָפֵךְ לְעוֹף-הַיָּם, וְאִלּוּ נִמְנַע אוֹתוֹ אַלּוּף מִלְּמַלֵּא אַחַר פְּקֻדָּתִי – בְּמִי מִשְּׁנֵינוּ יִהְיֶה הָאָשָׁם, – שָאַל הַמֶּלֶךְ – בָּאַלּוּף אוֹ בִּי? – בְּךָ! – הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ בְּתֹקֶף. – נָכוֹן! – קָרָא הַמֶּלֶךְ – יֵשׁ לִדְרשׁ מִכָּל אָדָם רַק מַה שֶׁיָדוֹ מַגַּעַת לַעֲשׂוֹת. רַק עַל יְסוֹדוֹת הַתְּבוּנָה יִכּוֹן הַשִּׁלְטוֹן. אִם תְּצַוֶּה עַל בְּנֵי עַמְּךָ לְהָטִיל עַצְמָם הַיָּמָּה – יָקוּמוּ וְיִתְמָרְדוּ. רַשַּׁאי אָנֹכִי לִדְרשׁ מִשְׁמַעַת, מִשּׁוּם שֶׁפְּקֻדּוֹתַי מִתְקַבְּלוֹת עַל הַדַּעַת. |
המחיר
מדינאים אחראים לא מבקשים מבני עמם לקבל דברים בלתי סבירים בעליל, ואלה שעושים זאת, בחוסר תבונה, משלמים בסופו של דבר את המחיר במזומן ו\או במשפט עמם ו\או במשפט ההיסטוריה.
אני מודה שהמחיר הכבד שישלם נתניהו פחות מטריד אותי, הבעיה היא שהמחיר שאנחנו נשלם עלול להיות כבד מדי.
